www.pshitatregel.co.il                                     ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל, אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

עיכוב יציאה מהארץ בפשיטת רגל

פשיטת רגל הינה הליך משפטי אשר נועד (בעיקר) לסייע לחייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם. במסגרתו, החייב מוכר כ"חדל פירעון". במהלך פשיטת הרגל, מכונסים נכסיו וזכויותיו של החייב באמצעות צו כינוס ובהמשך הם נמכרים על ידי נאמן. לאחר מכן, החובות נפרעים מהתמורה שניתנה בעד נכסי החייב. בסוף ההליך, כאשר ברור כי לפושט הרגל אין עוד נכסים מהם ניתן להיפרע, ניתן לפושט הרגל צו הפטר הפוטר אותו מכל חובותיו (בכפוף לחריגים – מזונות וכדומה) והוא יכול לפתוח בחיים חדשים ולפעול לשיקום מצבו הכלכלי.

פקודת פשיטת הרגל מטילה מגבלות שונות על החייב בהליך פשיטת הרגל. הליך זה הינו הליך המיטיב מאד עם החייב, שכן בסופו הוא יכול לקבל הפטר מחובותיו על אף שלא פרעם במלואם. עם זאת, חשוב לזכור כי גם נושי החייב מצויים בתמונה. מצב זה מחייב איזון בין האינטרסים של שני הצדדים – אינטרס החייב לשקם את חייו מצד אחד, ואינטרס הנושים להיפרע עד כמה שניתן מהחייב. איזון זה בא לידי ביטוי באפשרות להטלת מגבלות שונות על החייב בהליך פשיטת הרגל. אחת המגבלות הקשות ביותר הינה האפשרות להוציא כנגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ.

מהו צו עיכוב יציאה מהארץ?

סעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לבית המשפט לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד החייב, אף לפני ההכרזה עליו כפושט רגל. למעשה, החל ממתן צו הכינוס, בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ של חייב. ברגע שהוצא צו כזה, החייב אינו יכול לצאת מן הארץ עד לסיום הליך פשיטת הרגל או עד אשר בית המשפט מסיר את הצו. מטרת צו העיכוב אינה סנקציה עונשית על החייב. מדובר בצו אשר נועד למנוע מחייבים לברוח מן הדין ומחובותיהם כפי שנקבעו בהליך פשיטת הרגל (ו/או למנוע מחייב את האפשרות של הברחת נכסים לחו"ל). 

כאמור, מדובר באחת המגבלות הקשות ביותר. הזכות לחופש התנועה הוכרה כזכות חוקתית עם חקיקת חוקי היסוד בשנת 1992. סעיף 6(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל. חקיקה זו קיבעה את הזכות לצאת מן הארץ כזכות יסוד חוקתית ועל כן לא בנקל מתיר בית המשפט הפרה של זכות זו. עם זאת, גם זכויות המוגנות בחקיקת יסוד אינן חסינות לחלוטין. פסקת ההגבלה המופיעה בחוק היסוד מאפשרת לפגוע בזכות החוקתית כל עוד הפגיעה היא לתכלית ראויה, התואמת את ערכי מדינת ישראל ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

כמו כן, פסקת שמירת הדינים המופיעה בחוק קובעת חסינות לחוקים שנחקקו טרם חקיקת חוק היסוד מפני ביקורת חוקתית (חוקים כמו פקודת פשיטת הרגל). עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי יש לפרש דברי חקיקה קודמים ברוח עקרונות חוקי היסוד. לפיכך, פגיעה בזכות יסוד של אדם באמצעות הוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ צריכה להיות מידתית, לתכלית ראויה וכן בטרם החלטה על צו שכזה יש לעשות איזון בין זכויות מבקש הצו לזכויות החייב.

מכאן נובע כי על מנת שבית המשפט יצווה על עיכוב יציאה מן הארץ של חייב, על הצד המבקש להביא ראיות משכנעות לכך שהחייב מתכנן לצאת מהארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות וכן להצביע על הפגיעה שתיווצר כתוצאה מאי הימצאותו של החייב בארץ (כמו הפגיעה בסיכוי לגביית החוב). כך למשל, אם לחייב יש נכסים בישראל אשר ניתן לתפוס (ולא ניתן להבריח – כמו נכסי נדל"ן), בית המשפט לא בהכרח יצווה על עיכוב יציאה מן הארץ של החייב. בהתאם, ככל שהחוב יותר גבוה ואין לחייב נכסים בארץ (ולכן נדרשת נוכחותו כדי לשלם תשלומים עתיים) גובר הסיכוי להוצאת הצו.

האם צו עיכוב יציאה מן הארץ הינו מוחלט?

צו עיכוב יציאה מן הארץ אינו מוחלט. ניתן לבקש אישור לצאת מן הארץ לתקופה מסוימת (השהיית הצו), כל עוד מצביעים על סיבה מוצדקת לנסיעה ומראים כי מטרתה אינה התחמקות מתשלום החובות או בריחה. מטרות מוצדקות יכולות להיות מגוונות: נסיעה לצרכי עבודה, לצורך טיפול רפואי וכדומה. גם כאשר הבקשה מתקבלת והצו מושהה, על החייב להפקיד ערובות ובטחונות על מנת להבטיח את שובו. דרישה זו הינה דרישה הגיונית אולם בעייתית כאשר המעוכב הוא פושט רגל, שכן סביר להניח כי לפושט רגל אין נכסים להפקיד כערובות או בטחונות. כאמור, בית המשפט יכול לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ בכל עת, אולם אם לא ביטל את הצו - סיום הליך פשיטת הרגל יביא לביטולו – בעת מתן צו ההפטר או בעת ביטול צו כינוס הנכסים.

מה עם תושב חוץ?

צו עיכוב היציאה מן הארץ, אשר מוצא מכוח סעיף 57א לפקודת פשיטת הרגל, עומד בתוקפו (אם בית המשפט לא ביטל אותו) עד לסיום הליכי פשיטת הרגל. התכלית העומדת מאחוריו איננה עונשית ומטרתה "לאפשר פיקוח על החייב, על נכסיו, ועל שיתוף הפעולה עם הליכי פשיטת הרגל לרבות התייצבותו של החייב באסיפות הנושים, הגעתו לחקירת יכולת וכדומה". לא מדובר אפוא באמצעי לחץ אלא בכלי אשר נועד לאפשר את המשכם התקין של הליכי פשיטת הרגל. אי לכך, אין הבדל בעניין זה בין תושב זר לתושב ישראל. הפקודה חלה על תושבים זרים כפי שהיא חלה על תושבים ישראליים.

לסיכום,

חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל צריך לברר טרם תכנון נסיעה לחו"ל האם יש נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ (ניתן לעשות זאת מול משטרת הגבולות או מול משרד הפנים). במידה וקיים צו שכזה ויש סיבה מוצדקת לנסיעה, ניתן לבקש השהיית הצו. מכיוון שעשויים להיות מספר צווי עיכוב יציאה מן הארץ נגד אדם אחד, חשוב לברר כמה צווי עיכוב ישנם ולדאוג להשהיית כולם במקרה צורך ובמידת האפשר.