www.pshitatregel.co.il                                     ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל, אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

פגמים צורניים בפשיטת רגל

כאשר אדם מוצא עצמו שקוע בחובות שהוא אינו מסוגל להחזיר, או כאשר נושה חושש מפני הברחת נכסים על ידי אדם החייב לו כספים, הליך פשיטת הרגל יכול לספק פתרון. בהליך זה, מוגשת בקשת פשיטת רגל על ידי החייב או הנושה. עם קבלת הבקשה, בית המשפט מוציא צו כינוס על נכסי החייב. נכסים אלה עוברים לרשות כונס הנכסים הרשמי אשר בוחן את מצבו הפיננסי של החייב ומכנס אסיפות נושים. במסגרת אסיפת הנושים, הצדדים לחובות יכולים להגיע להסדר באשר לאופן פרעונם. פשיטת רגל הינה אפוא הליך אשר נועד לסייע הן לחייבים והן לנושים.

באם לא הושגה פשרה בין הצדדים, בית המשפט נדרש להחליט האם להכריז על החייב פושט רגל, אם לאו. בית המשפט, תוך איזון בין האינטרסים של הנושים לקבל את החובות המגיעים להן לבין האינטרס בהגנה על החייב, בוחן את תום הלב של החייב במהלך שתי תקופות: תקופת צבירת החובות והתקופה מאז תחילת הליך פשיטת הרגל. במידה ובית המשפט מחליט להכריז על פשיטת הרגל של החייב, נכסיו מועברים לנאמן וניתנים לחלוקה. לאחר מכירת נכסי פושט הרגל, נצברים כספים בקופת פשיטת הרגל. מתוך קופה זו, הנאמן מחלק תשלומים לנושים.
 
הליך פשיטת הרגל מיטיב מאד עם החייב, ולכן נדרשים איזונים שימנעו מחייבים לנצל את הליך פשיטת הרגל. כמו כן, מדובר בהליך ארוך ומסורבל הנושא עלויות. בשל סיבות אלה, המחוקק הדגיש כי פגמים פורמאליים לא יפסלו הליכים בפשיטת הרגל. פגמים פורמאליים הם פגמים טכניים, אשר בדרך כלל אין בהם משמעות. ההלכה הפסוקה קבעה כי במידה והיה ניתן לפסול הליכים בשל פגמים פורמאליים, חייבים או נושים היו עלולים לבקש פסילת הליכים על ימין ועל שמאל (בכל מצב בו הליך מסוים לא היה מוצא חן בעיניהם, או רק לשם עיכוב ההליך). מצב זה היה מאריך ומסרבל את ההליך ובכך מכביד על כל הצדדים, בעיקר על הנושים שעומדים על זכותם להיפרע. כמו כן פסילת הליך בשל פגם פורמאלי עלולה בסופו של דבר למנוע מנושה את זכותו לקבלת החוב המגיע לו מאת החייב, מצב ממנו נרצה להימנע.

מהו דינם של פגמים צורניים?

סעיף 238 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי פגמים צורניים או שיבוש בהליך לא יגרום לפסילתו אלא אם כן אותם פגמים גרמו לעיוות דין ממשי אותו לא ניתן לתקן בהוראת בית המשפט. פגמים טכניים אינם מביאים לפסלות, אולם המחוקק התיר שיקול דעת לבית המשפט, כך שאם מדובר בפגם בעל השפעה מהותית, והוראת בית המשפט אינה יכולה לתקנו - רק אז, ניתן יהיה לקבל טענה של פסלות ההליך.

אותו סעיף ממשיך וקובע כי גם פגמים או שיבושים בהליך המינוי של כונס הנכסים הרשמי, נאמן או חבר ועדת ביקורת, לא גורמים לחוסר תוקף של מעשה שנעשה בתום לב. כלומר, לא ניתן לטעון כי מכירת נכס מנכסי החייב על ידי הנאמן אינה בתוקף, מכיוון שלפתע התגלה איזשהו פגם טכני במינוי הנאמן. במילים אחרות, כל עוד הנאמן פעל בתום לב (דוגמא לפגם טכני במינוי הנאמן: מינוי נאמן שהציע כונס הנכסים מבלי לחכות להצעת הנושים למינוי הנאמן, למרות שלא עבר חודש מיום ההכרזה), פעולות תאושרנה גם חרף פגמים צורניים.

סעיף 4(ד) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי התראת פשיטת רגל לא תיפסל רק בשל הסיבה שהסכום הנקוב בה גבוה מהסכום המגיע לנושה בפועל. התראת פשיטת רגל הינה התראה שנושה יכול לשלוח לחייב באמצעות בית המשפט. במידה ותוך שבעה ימים מההתראה החייב אינו ממלא את דרישותיה, הנושה יכול לבקש פשיטת רגל עבור אותו חייב. סעיף 4(ד) למעשה קובע מקרה ספציפי של פגם בהליך אשר אינו מוביל לפסלות, אולם גם ללא סעיף זה, ככל הנראה הייתה תחולה לסעיף 238 לפקודה, שכן הפסיקה רואה בהתראת פשיטת רגל כ"הליך".

חשוב לציין, כי הסעיף מסייג וקובע כי ההתראה לא תיפסל אלא אם החייב הודיע לנושה כי הוא חולק על תוקף ההתראה על סמך הטעות בסכום, במשך הזמן הנתון לו לתשלום. ההתייחסות לפגם הזה כפגם פורמאלי עובדת גם לטובת החייב - סעיף 4(ד) קובע שאם נוקט החייב באמצעים שהיו מאפשרים לו למלא את תנאי ההתראה לו היה נקוב בה הסכום האמיתי - זה ייחשב כאילו מילא אחר תנאיה. כלומר, אם החייב יעביר לנושה את הסכום האמיתי, הנמוך מזה הנקוב בהתראה, תוך שבעה ימים, יראו אותו כמי שמילא אחר ההתראה ולא ניתן יהיה לבקש עבורו פשיטת רגל.

לסיכום,

פקודת פשיטת הרגל קובעת די בבירור כי פגמים צורניים לא יפסלו הליכים. עם זאת, לא הכל שחור ולבן. לבית המשפט נתון שיקול דעת ולכן במידה ויתקל בסיטואציה של חוסר צדק משווע אשר נגרם כתוצאה מפגם פורמאלי, והאמצעי היחיד לריפוי אותו פגם יהיה בביטול ההליך- בית המשפט יסכים לבטל את ההליך.