www.pshitatregel.co.il                                     ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל, אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

ביטול הענקת נכסים

הליך פשיטת הרגל הינו הליך משפטי אליו פונים חייבים אשר מגיעים להבנה כי לא יצליחו לעמוד בחובותיהם כלפי נושיהם. בסיום ההליך, אם הכול עובר כשורה, פושט הרגל מקבל צו הפטר הפוטר אותו מכל חובותיו (בכפוף לחריגים). בהליך פשיטת הרגל, מכונסים כל נכסי החייב והם מועברים לחזקת כונס נכסים. בסופו של דבר, נכסי החייב יימכרו ונושיו ייפרעו מהתמורה שתינתן בעדם. 

בשל היבט זה של ההליך, נושים יעדיפו לבקש פתיחת הליך פשיטת רגל עבור חייב כאשר הם חוששים מהברחת נכסים עתידית – ההליך מחייב פיקוח על הנכסים והעברתם לידי כונס הנכסים, כך שהחייב לא יוכל להבריחם טרם הנושים ייפרעו מהם. יתר על כן, גם כאשר קיים חשש מצד הנושים שהחייב כבר החל בהברחת הנכסים, פקודת פשיטת הרגל יכולה לספק פתרון. מאמר זה יסקור את פתרון פקודת פשיטת הרגל להברחת נכסים שנעשתה טרם הפתיחה בהליך.

ביטול הענקות נכסי החייב טרם פשיטת הרגל

סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל עוסק בביטול הענקות שנעשו על ידי החייב, טרם שנעשה פושט רגל. על אף שמדובר בכלי יעיל לטיפול בהברחות נכסים שנעשו טרם פשיטת הרגל, הענקה לפי סעיף 96 אינה מחייבת כוונת תרמית (כמו כוונה להברחת נכסים או כוונה להעדפת נושים) מצד החייב. הרעיון מאחורי הסעיף הוא שכאשר אדם נמצא במצב כלכלי רעוע וכאשר הוא חייב כספים, עליו להיות הוגן כלפי נושיו ולא לחלק רכושו לקרוביו.

פקודת פשיטת הרגל מתייחסת לשתי תקופות מבחינת הענקת נכסים: 
  • עד שנתיים אחורה מפשיטת הרגל – כל הענקה שנעשתה בתקופה זו בטלה באופן אוטומטי כלפי הנאמן – כלומר, הנאמן יכול לצרף כל נכס שהחייב העניק בשנתיים שטרם פשיטת הרגל למצבת הנכסים, למכור אותו ולתת לנושים להיפרע מהתמורה.
  • בין עשר השנים טרם פשיטת הרגל לשנתיים טרם פשיטת הרגל (סך הכול תקופה של שמונה שנים) – כל הענקה שנעשתה בתקופה זו בטלה, אלא אם מי שהוענק לו הנכס על ידי החייב יוכיח כי החייב באותה תקופה לא היה חדל-פירעון לגבי חובותיו ללא הנכס שהעניק – כלומר שבעת ההענקה החייב היה יכול לעמוד בחובותיו כלפי נושיו ללא היזקקות לנכס שהעניק. כמו כן, הפקודה דורשת גם להוכיח כי הזכות בנכס עברה מהחייב המעניק לנאמן על ההענקה. 
לכאורה, מדובר בכלי עוצמתי מאד. סעיף זה מאפשר לחזור אחורה עד עשור טרם פשיטת הרגל ולבטל העברת נכסים. כמו כן, הוא מבטא אפוא פתרון להברחת נכסים מוקדמת של החייב וכן מבטא את העיקרון לפיו אדם לא צריך להעניק מתנות כאשר הוא שקוע בחובות. כוחו של סעיף זה עלול להיות בעייתי. אמנם קיים חשש מפני הברחת נכסים וכן רצון להגדיל את קופת פשיטת הרגל לטובת הנושים - אולם מדובר בפגיעה קשה מאד באותם אלה אשר להם הוענקו הנכסים. לפיכך, נדרש איזון בין אינטרס נושי החייב המעוניינים לסכל, ובצדק, הברחת נכסים, אל מול אינטרס מקבלי הנכסים – אשר הסתמכו על הנכס שקיבלו, לעתים במשך שנים לא מעטות.

איזון שכזה בא לידי ביטוי בהמשך סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. שם נקבע, כי הכללים בדבר תוקף ההענקה אינם חלים לגבי כל הענקה. הענקה כוללת כל העברה, למעט הענקות מהסוגים הבאים:

• הענקה שנעשתה בשל נישואין ולפניהם.
• העברה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך.
• העברה של נכס שהגיע למעניק לאחר נישואיו בזכות אשתו - לאשתו או לילדו או לטובתם.

החרגות אלה מביאות לידי ביטוי שני ערכים חשובים: ערך המשפחה והנישואין וכן ערך תקנת השוק. כך, אם אדם קנה נכס מהחייב בתום לב ובתמורה – לא יהיה ניתן לבטל את העברת נכס החייב אליו מכוח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. בנוסף, הפסיקה קבעה כי אי היכולת לעקוב אחר הנכס אינה פוסלת את האפשרות לבטל הענקה. כך, אם האדם לו העניק החייב את הנכס מכר כבר את אותו הנכס, ניתן לחייבו להעביר לנאמן את שווי הנכס בעת הענקה.
 
לסיכום,

הענקות נכסים שנעשות על ידי אדם בחובות, גם טרם הפתיחה בהליך פשיטת רגל, עשויות להיות בטלות. סעיף 96 למעשה מונע בדיעבד את אפשרותו של אדם בעל חובות להעניק מתנות לקרוביו. הסעיף מייצר איזון ראוי בין זכויות הנושים לבין האינטרס של מי שהוענק לו הנכס, שכן כאשר הנכס הועבר לרוכש בתום לב ובתמורה, העברה זו אינה בטלה וכן הענקות הקשורות לנישואין טרם הנישואין או העברת נכס שהגיע למעניק בזכות אשתו אינן בטלות.