www.pshitatregel.co.il                                     ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל, אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

זכות העיכבון בפשיטת רגל

זכות העיכבון הינה זכות של נושה להחזיק בנכס של חייב עד אשר האחרון יקיים את חובו כלפיו. הנושה המעכב איננו רשאי למכור או לממש את הנכס בצורה כלשהיא על מנת להיפרע ממנו. מדובר אפוא בזכות אשר מעניקה לנושה "עמדת לחץ" כלפי החייב. מקור הזכות לעיכבון יכול להיות הן בדין והן לפי הסכם. הכללים החלים על עיכבון (אלא אם נקבעו כללים אחרים לפי הסכם) מצויים בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, עם זאת, עיכבון יכול שיהיה גם בנכסי מקרקעין.

מתי קיימת זכות לעיכבון על פי דין?

זכות העיכבון מצויה במספר דברי חקיקה, החלים על מצבים שונים:
  • חוק החוזים: תרופות בשל הפרת חוזה - לפי סעיף 19 לחוק החוזים: תרופות בשל הפרת חוזה, צד שנפגע מהפרת חוזה על ידי החייב ומחזיק נכס של אותו חייב, זכאי לעיכבון על מנת לקבל את התרופה שמגיעה לו. סעיף זה הוא רחב ומכסה עסקאות רבות שכן מדובר בכל חוזה.
  • חוק השומרים- אדם ששומר על נכס מגיע לו שכר. באם לא משלמים לשומר - זכאי אותו שומר לעכב את הנכס עד שישלמו לו.
  • סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין - יש זכות לעורך הדין לעכב מסמכים או כספים של הלקוח עד שישלם לו שכר טרחה.
  • שלוח או מיופה כוח - שלוח או מיופה כוח רשאי לעכב נכסים עד אשר ישלם לו השולח.
  • חוק חוזה קבלנות - חוזה קבלנות הינו כל חוזה לקבלת שירות או לעשיית מלאכה. סעיף 5 לחוק קובע כי לקבלן יש זכות עיכבון. למעשה מדובר במגוון רחב של עסקאות – במסירת מכונית למוסך לתיקון, למשל, יהיה בעל המוסך זכאי לעכב את המכונית אם לא יקבל תשלום.

מהו תוקף העיכבון כלפי נושים אחרים?

שאלה זו יכולה לעלות בפשיטת רגל של חייב. אחד מעקרונות היסוד בדיני פשיטת הרגל הינו עקרון אי העדפת נושים, אולם במקרה של עיכבון, המצב שונה. הנושה המעכב הוא הנושה אשר התמזל מזלו להחזיק בנכס של החייב ורק בשל כך נותן לו הדין עמדה טובה יותר מאשר יתר נושי החייב. כאשר לנושה יש עיכבון מוכר, יש לו הגנה מפני נושים אחרים של החייב בעת פשיטת רגל. העיכבון  מקנה למעשה זכות מעין קניינית בנכס המעוכב, שכן הזכות תקפה כלפי הנושים האחרים, שהם צדדים שלישיים ביחסי החייב מול המעכב.

נושה מובטח

עוצמת זכות העיכבון באה לידי ביטוי בפקודת פשיטת הרגל. סעיף 1 לפקודה קובע כי בהגרת "נושה מובטח" נכלל גם נושה שהוא בעל עיכבון, לצד נושים בעלי משכון. נושים מובטחים זוכים לקדימות בסדר הנשייה ולזכות בנכסים מסוימים של פושט הרגל, שכן דאגו הם לבטח עצמם מבעוד מועד, בעת כריתת העסקה עם החייב. נושה בעל עיכבון אינו נושה שדאג לבטח עצמו מראש אלא נושה אשר התמזל מזלו ובמקרה קרה שהחזיק בנכס החייב בזמן המתאים.

זכות העיכבון כיום היא כה חזקה, עד שלעתים היא אף גוברת על בעל זכות קניינית קודמת בנכס. ניקח לדוגמא מצב בו אדם ממשכן את רכבו לבנק. אותו אדם נותן את רכבו לתיקון ולא משלם לבעל המוסך. בעל המוסך זכאי לעכב את הרכב. נניח שאותו אדם פושט רגל. לפי פקודת פשיטת הרגל, גם הבנק וגם בעל המוסך הם נושים מובטחים – הבנק הוא בעל משכון ואילו המוסך הוא בעל עיכבון – אבל מדובר באותו הנכס! לפי הפסיקה, אם בעל העיכבון השביח את הנכס (למשל – אם בעל המוסך התקין מנוע משוכלל יותר במכונית) זכאותו גוברת על זו של בעל המשכון הקודם לו בזמן.

מה קורה במצב בו הנכס המעוכב שווה יותר מהחוב המקורי?

סעיף 11 לחוק המיטלטלין קובע כי במקרה בו שווי הנכס המעוכב עולה על שווי החיוב בידה בלתי סבירה, החייב זכאי לשחרור חלק מהנכס – אם הוא ניתן להפרדה לחלקים. בנוסף, החוק קובע כי החייב זכאי לשחרר את הנכס מן העיכבון בעבור ערובה מספקת אחרת לסילוק החוב (ערבות בנקאית, למשל).

מתי פוקע העיכבון?

סעיף 11 לחוק המיטלטלין קובע כי העיכבון יפקע כאשר הנושה מוציא ברצונו את הנכס המעוכב משליטתו. לסיכום, זכות העיכבון הינה זכות חזקה מאד, הצומחת ממקורות שונים בחוק. זכות זו לעתים אף גוברת על זכויות קנייניות קודמות. הזכות הזו מקנה לנושה בעל העיכבון עדיפות גבוהה מאד על יתר נושי החייב בפשיטת רגל, בניגוד מסוים לעיקרון אי העדפת נושים.