www.pshitatregel.co.il                                     ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל, אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

תביעת חוב באיחור בפשיטת רגל

פשיטת רגל הינה הליך משפטי אליו פונה חייב אשר אין ביכולתו לשלם חובותיו לנושים. עם קבלת הבקשה לפשיטת רגל, מוטל צו כינוס על נכסי החייב והם מועברים לרשות כונס הנכסים הרשמי. בשלב הבא, מחליט בית המשפט האם להכריז על החייב פושט רגל. במידה והוכרזה פשיטת רגל - נכסי החייב ניתנים לחלוקה לצורך פירעון החובות לנושים. הנכסים עוברים לרשות נאמן, אשר מוכר את נכסי החייב ומעביר את התמורה לקופת פשיטת הרגל.

מקופה זו, הנאמן מחלק תשלומים (דיבידנדים) לנושים. בסיום ההליך, כאשר אין לפושט הרגל עוד נכסים מהם ניתן להיפרע - מעניק בית המשפט לפושט הרגל "הפטר" מחובותיו, והוא יכול לצאת לדרך חדשה ולשקם את חייו. הבקשה לפשיטת הרגל יכולה שתוגש על ידי החייב וגם על ידי הנושה - אשר יגיש בקשה כזו (בדרך כלל) במקרה של חשש מהברחת נכסים על ידי החייב.

כיצד נוצר הקשר בין הנאמן לנושים?

סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי ניתן לתבוע, בהליך פשיטת הרגל, חובות החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס על ידי בית המשפט, או חובות החלים לפני מתן צו ההפטר, אשר נובעים מהתחייבות שניתנה לפני מתן צו הכינוס. חובות אלה יכולים להיות חובות קיימים ועתידיים, ודאים או מותנים. הסעיף ממשיך וקובע כי ניתן להגיש תביעת חוב במשך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס.

כיצד ניתן לצפות מנושי החייב לדעת בכלל על צו כינוס שכזה?

כאשר חייב מגיש בקשה לפשיטת רגל, יכול להיווצר מצב בו נושים כלל לא מודעים לכך שאותו חייב פתח בהליך. סעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הודעה על מתן צו כינוס תפורסם ברשומות. הודעה זו תכלול את שם החייב, כתובתו, משלח-ידו, תאריך הבקשה לפשיטת הרגל, תאריך מתן הצו ובית המשפט אשר נתן את הצו. במידה וכונס הנכסים הרשמי מחליט על כינוס אסיפת נושים, יפורסם גם מועד האסיפה. הפרסום ברשומות גורר עמו חזקת ידיעה של הידיעה שפורסמה. המשמעות היא, שנושה, גם אם לא ידע שניתן צו כינוס, נחשב לפי החוק כמי שידע על כך, עקב הפרסום ברשומות.

מה קורה אם עברו ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס?

סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי כונס הנכסים הרשמי או הנאמן יכול להאריך את התקופה בה ניתן להגיש תביעות חוב של נושים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ואם שוכנע כי לא היה ביכולת הנושה להגיש את התביעה במועד. סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לנושה אשר נפגע מהחלטת נאמן לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל או לשנות את החלטת הנאמן. נושה תמיד יכול לפנות לבית המשפט ולבקש הארכת מועד להגשת תביעת החוב (במידה והוא סבור כי הוא נפגע מהחלטת הנאמן שלא להכיר בחוב אשר החייב חב לו, עקב אי הגשת הבקשה במועד הנדרש).

על הנושה במקרה זה מוטל נטל ההוכחה כי התקיים בעניינו "טעם מיוחד" אשר מנע ממנו להגיש את התביעה בזמן. סעיף 71 מעורר את השאלה מהם טעמים מיוחדים. הפסיקה פירשה טעמים אלה בצמצום והוכרו מספר מצבים המהווים "טעמים מיוחדים" לצורך סעיף 71, לדוגמא:

נבצרות של הנושה - למשל, אם נמנע ממנו לטפל בענייניו עקב מחלה.
הטעייה מכוונת של הנושה על ידי החייב - מצג שווא של החייב אשר גרם לנושה להאמין כי אין החייב מצוי בהליכי פשיטת רגל.

הלכה פסוקה היא כי רשלנות בלבד, או טעות בתום לב אינן מהוות "טעם מיוחד". אי לכך, אם לא הוגשה תביעת החוב בזמן מתוך שכחה, לא תינתן הארכת מועד. בכל מקרה, המקרים שנקבעו בפסיקה כמהווים "טעמים מיוחדים" אינם חלק מרשימה סגורה.

יתכן כי הסיבה לפירוש המצמצם של "טעמים מיוחדים" נובעת מיחס בית המשפט למי שלא עמד על זכותו: בהליך פשיטת הרגל נוצרת תחרות בין הנושים. כל נושה שמצטרף להליך מקטין את חלקם בעוגה של הנושים שכבר מצויים בהליך. בית המשפט, ככלל, מעדיף את הנושים שעמדו על זכותם ולא את הנושים שנזכרו מאוחר או "תפסו טרמפ" על פעולת הנושים האחרים. עם זאת, מרגע שהוכר חובו של נושה, חל עיקרון השוויון בין נושים, כפי שמלמד סעיף 133 לפקודת פשיטת הרגל: במידה והחוב הוכר רק לאחר שכבר חולק דיבידנד לנושים- זכאי הנושה המאוחר לקבל את הדיבידנד שלא קיבל, עוד לפני חלוקת הדיבידנד הבאה.

לסיכום,

על נושים לעקוב היטב אחר חייבים והיות מודעים לאפשרות שבית המשפט יטיל על נכסיהם צו כינוס. כאמור, במידה ולא מוגשת בקשת חוב במשך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, לא תינתן הארכת מועד, אלא אם אי הגשת תביעת החוב נבעה מ"טעמים מיוחדים", מונח המפורש בצמצום על ידי בית המשפט. במידה והוארך המועד להגשת תביעת חוב והתביעה אכן התקבלה- חל עיקרון השוויון בין הנושים, גם על הנושה המאוחר.