www.pshitatregel.co.il                                     ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל, אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

כתובה בפשיטת רגל

פש"ר 2393-09

חייבים רבים נאלצים לבקש סיוע ממטריית פשיטת הרגל, וזאת משום שהם אינם מסוגלים לשאת בחובותיהם. להלן דוגמא למקרה כאמור. בעל חויב בתשלום כתובה לאשתו במסגרת הליכי גירושין, וזאת לפי פסק דין שניתן בעניין בבית הדין הרבני. במקביל, הבעל היה נתון תחת הליכי פשיטת רגל וקיבל צו הפטר מחובותיו. האישה טענה כי חוב הכתובה, בדומה לחוב המזונות, איננו חוב בר הפטר. דהיינו, לדבריה, בעלה לשעבר היה עדיין חייב בתשלום הכתובה, לפי פסק הדין בבית הדין הרבני, וזאת חרף ההפטר. מנגד, האיש טען כי פקודת פשיטת הרגל הבחינה בין מזונות לבין כתובה.

כפי שצוין לעיל, בני הזוג התגרשו בבית הדין הרבני ובמסגרת הליכי הגירושין הגבר חויב בתשלום 180,000 שקלים בעבור הכתובה. האישה פתחה כנגד בעלה לשעבר הליכי הוצאה לפועל לשם גביית המזונות והכתובה. הבעל הוכרז כפושט רגל ובתום הליכים אלה הוא קיבל הפטר מחובותיו. האישה ביקשה מבית המשפט המחוזי להפריד בין הכתובה ובין יתר החובות, וזאת בטענה כי מדובר בחוב שאיננו בר הפטר. לטענתה, הכתובה הינה "מסמך שהוענק לה במעמד החופה" והיא ביססה את התחייבויותיו של בעלה כלפיה, במהלך הנישואין ולאחר פקיעתם. האישה הוסיפה כי זכותה למזונות מבוססת גם בכתובה ועסקינן בחובות השזורים זה בזה.

האם קיים שוני בין כתובה ובין מזונות?

האיש טען כי לא כך היא. לדבריו, בין חוב המזונות ובין חוב הכתובה קיים שוני מובהק וזאת משום שהשיקולים למתן המזונות הינם מוסריים וסוציאליים, ואילו הכתובה הינה חוב כספי רגיל. לטענתו, הכתובה נועדה למנוע מצב שבו הגבר מגרש את אשתו ללא עילה משמעותית. בכתב ההגנה נטען עוד כי רשימת החובות בפקודת פשיטת הרגל, אשר אינם חובות ברי הפטר, הינה רשימה מצומצמת וסגורה (אשר חוב הכתובה איננו נמצא בה).

בית המשפט קיבל את טענותיו של הגבר. השופט, חגי ברנר, קבע כי חוב כתובה הינו חוב בר הפטר, וזאת בניגוד לחוב המזונות. ברנר הדגיש כי המחוקק העניק מעמד מיוחד לחוב המזונות ומדובר בחוב אשר גובר לא אחת על חובות אחרים ועל אינטרסים של נושים נוספים. כמו כן, גם במעמד ההפטר, חוב מזונות בפשיטת רגל נהנה מיתרונות משמעותיים (הוא איננו בר הפטר כל אימת שבית המשפט לא קבע כאמור באופן מפורש). יתרה מזאת, הדין היהודי מבחין באופן ברור בין הכתובה ובין המזונות. היות ומדובר בחובות היונקים כוחם מההלכה העברית, לא היה מקום להתעלם מכך שדין המזונות איננו כדין הכתובה. הזכות למזונות הינה זכות מוחלטת הקיימת לאישה ולילדים, במהלך הנישואים (ולגבי האחרונים) ולאחריהם. מנגד, הזכות לכתובה איננה "קבועה בסלע" והיא נבחנת בהתאם לנסיבות המתאימות ולקיומן של עילות רלבנטיות. כתובה, נקבע בפסק הדין, הינה חוב כספי רגיל המבוסס על חוזה בין הגבר ואשתו.