www.pshitatregel.co.il 03-52280807                                    ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל - נקלעתם לחובות? לא מצליחים לגבות את החוב? אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

חוב מזונות לאחר קבלת הפטר בפשיטת רגל

תמש (ב"ש) 52425-05-10 פלוני נ' אלמונית

סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי חובות אשר חלו על החייב טרם מתן צו הכינוס, או חובות אשר חלו עליו לפני מתן צו הפטר על בסיס התחייבות עובר למתן צו הכינוס, הינם חובות בני תביעה בהליכי פשיטת רגל. סעיף 72 לפקודה קובע כי חוב מזונות אשר מגיע לנושה לפי פסק דין, כאשר מועד פירעונו חל לאחר מתן צו הכינוס, איננו חוב בר תביעה. במסגרת הליכי פשיטת רגל, מופרשת מקופת פשיטת הרגל הקצבה לזכאי מזונות. הקצבה זו נעשית על בסיס סעיף 128(א). סעיף זה קובע כי בית המשפט רשאי, על פי בקשת זכאי למזונות, להקציב לאחרון "מעת לעת" סכומי כסף על פי שיקול דעתו, מתוך נכסי פושט הרגל או הכנסותיו. במילים אחרות, קיימת הפרדה בפקודת פשיטת הרגל בין חוב מזונות לבין חובות "רגילים". כמו כן, ישנה הבחנה בין חוב מזונות אשר קדם לצו הכינוס, לבין חוב אשר נוצר לאחר מתן הצו.

חוב מזונות וקצבת מזונות לפי סעיף 128

על פי הפקודה, כאשר חוב המזונות נצבר ממועד צו הכינוס ואילך, לא מדובר בחוב בר תביעה בפשיטת הרגל והפיתרון עבור הנושה נמצא בהקצבה במסגרת סעיף 128(א) לפקודה. עם זאת, כאשר חוב המזונות נוצר טרם מתן צו הכינוס, עסקינן בחוב בר תביעה אשר ניתן להגיש תביעת חוב בגינו. הלכה פסוקה היא כי רק הסכום אשר יקבע על ידי בית המשפט לשם הקצבה למזונות לפי סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל יוכל להיגבות בהליכי הוצאה לפועל, ולא יהיה ניתן להפעיל הליכים אלה כנגד פושט רגל טרם בית המשפט הפעיל את סמכותו מכוח הפקודה.

זאת ועוד, בניגוד לבית המשפט לענייני משפחה, כאשר בית המשפט המחוזי קובע את קצבת המזונות, החישוב נעשה על בסיס איזון בין צרכי הזכאי למזונות לבין צורכי יתר נושי החייב. הלכה פסוקה היא כי "חשובים ככל שיהיו צורכי הנזקק למזונות, בהליכי פשיטת רגל הם אינם חזות הכול ויש לאזן בינם לבין האינטרסים של הנושים האחרים".

חוב מזונות נהנה ממעמד מיוחד גם בעת מתן צו הפטר. על פי סעיף 69(א), אשר מונה את החובות המוחרגים מצו ההפטר, נקבע כי "הפטר איננו חל על חבות בתובענת מזונות לפי פסק דין (לא כולל מה שבית המשפט הורה לגבי החבות במפורש, במידה שהורה ובתנאים שהורה)". דהיינו, צו הפטר איננו פוטר את החייב מתשלום מזונות, אך הוראה זו כפופה לשיקול דעתו של בית המשפט של פשיטת הרגל. לאמור, בית המשפט הינו בר סמכות להורות על הפטר מחוב מזונות, וזאת בהתאם להחלטה מנומקת ומפורשת מצידו.

גם החייב יכול להגיש בקשה לקצבת מזונות

במקרה דנן, אדם היה חייב בתשלום מזונות לילדיו הקטינים על בסיס הסכם גירושין. סכום המזונות עמד על 4,000 שקלים בחודש. בשלב מסוים, החייב נכנס להליכי פשיטת רגל. מרגע הכניסה להליכים, החייב הפחית את תשלום המזונות ל-2,000 שקלים בלבד. לא התקבל אישור להפחתת המזונות, והחייב טען כי הדבר נעשה בהסכמה עם אשתו. לכל הפחות, החייב טען כי האישה קיבלה את סכום המזונות המופחת, ולא פנתה לקבלת קצבה לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. דהיינו, נטען כי הייתה "הסכמה שבשתיקה" ו"ויתור" על יתרת המזונות לאחר הכניסה בהליכי פשיטת הרגל. מנגד, האישה ביקשה לקבל את ההפרשים אשר לא שולמו לה על ידי החייב, וזאת לאחר שהאחרון קיבל הפטר לחובותיו שלא כלל הוראה מפורשת באשר לחוב המזונות.

בית המשפט לענייני משפחה ביקש, בשלב ראשון, לתחום את גדר הזמן אשר יהיה ניתן לקבוע לפיה (בהתאם לאמור לעיל) איזה הוראה מפקודת פשיטת הרגל הייתה רלבנטית לנסיבות המדוברות. הגבר התייחס לתקופה שלאחר כריתת ה"הסכם חדש" בנוגע למזונות הילדים, שנתיים לאחר מתן צו כינוס הנכסים. אי לכך, לטענתו, היה מדובר בחוב שנצבר לאחר מועד צו הכינוס אשר לא היה חוב בר תביעה. הגבר טען כי היות והחוב לא היה בר תביעה, אשתו לשעבר לא הייתה יכולה לפעול כנגדו בהליכי הוצאה לפועל לשם גביית מזונות הילדים משנת 2003 (מועד עריכת ההסכם החדש, לכאורה) ועד לקבלת ההפטר (בשנת 2009). החייב טען כי היות והאישה לא נקטה לשם גביית מזונות הילדים בהליכי ההוצאה לפועל כמפורט בהסכם הגירושין (שנערך לפני מתן צו הכינוס), הדבר לימד על כך ש"נכרת בין הצדדים הסכם או הושגה הסכמה שבשתיקה וויתור" לגבי הפחתת דמי המזונות בהסכם החדש.

מנגד, האישה טענה כי היא לא פנתה בבקשה לקצבת מזונות, והיא לא עשתה כאמור משום שקיבלה ייעוץ משפטי לפיו היא תוכל להסתפק בתקופת הליכי פשיטת הרגל במזונות חודשיים בסך 2,000 שקלים בחודש, ולאחר צו ההפטר תהיה פתוחה בפניה הדרך לגבות את ההפרש. למעשה, האישה חששה כי פנייה להליכי פשיטת הרגל הייתה מביאה להפחתת המזונות החודשיים, ועל כן היא העדיפה לקבל חלק מהמזונות תוך שמירה על האופציה לתביעת ההפרשים לאחר תום הליכי פשיטת הרגל.

בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענותיה של האישה. נקבע כי בהתאם לאמור לעיל, האישה נמנעה מלהגיש בקשה לקצבת מזונות וזאת בשל חשש מהפחתת הסכום החודשי. כמו כן, לאחר מתן צו ההפטר, החייב לא זכה להפטר מחוב המזונות, וזאת משום שבית המשפט לא קבע זאת במפורש. במילים אחרות, בית המשפט קיבל את טענותיה של האישה לכך שהיא נמנעה מלפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל, וזאת מחמת שיקולים כלכליים ומשפטיים. בניגוד להסבר ההגיוני שהוצג על ידי האישה, נדחו מכל וכל טענותיו של החייב. נקבע כי הימנעותו של האחרון מפנייה לקצבת מזונות מכוח סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל העלתה "קושי רב". הודגש כי הגבר, בתור אבי הילדים הזכאים למזונות, ובשל היותו האפוטרופוס שלהם, היה יכול לפנות בעצמו לשם קביעת קצבת מזונות לפי סעיף 128(א) לפקודה. זאת ועוד, אפשרות זו הודגשה בפניו באופן אישי על ידי השופט אלון יוסף בתיק פשיטת הרגל.
צרו קשר לפרטים