www.pshitatregel.co.il                                     ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל, אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

פתיחת עסק למרות חובות הינה התנהלות בחוסר תום לב

פשר (חי') 9125-09-10

הליכי פשיטת הרגל מקפלים בתוכם שתי מטרות עיקריות. ראשית, מדובר בהליכים אשר נועדו לסייע לחייב לפתוח דף חדש, וזאת בהתאם לקיומן של נסיבות מתאימות. שנית, הליכים אלה מאפשרים לנושים, אשר לא עלה בידם לגבות את חובם בהליכי ההוצאה לפועל, להביא לכינוס נכסי החייב (לשם מכירתם ופירעון החובות מתמורתם). התכלית הראשונה, הנוגעת לחייב, מועלית על נס ביתר שאת מאז תיקון 3 לפקודת פשיטת הרגל. כיום, בעקבות שורה ארוכה של פסקי דין אשר עסקו בסוגיה זו, ובכפוף לתיקוני חקיקה בפקודת פשיטת הרגל, ההגנה על החייב בהליכים אלה הינה התכלית המודגשת ביותר.

ההגנה על החייב איננה נובעת רק מהצורך לסייע לאחרון, אלא היא יונקת גם מתוך האינטרס הציבורי הדוגל בשיקומם של חייבים והימנעות ממצבים בהם אנשים אשר ירדו מנכסיהם לא יצליחו להתרומם ויהפכו ל"נטל על החברה". עם זאת, חשוב להדגיש כי עם כל הרצון הטוב, פקודת פשיטת הרגל אינה מתאימה אלא ל"חייבים אשר נמצאו ראויים לחסות בצלה".

מדובר אפוא בחייבים תמי לב. סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מעניק לבית המשפט את הסמכות להכריז על חייב כפושט רגל, וזאת במידה ובקשתו הוגשה בתום לב. כפי שהוזכר לא אחת, תום ליבו של החייב נבחן לאורך שתי תקופות - בעת צבירת החובות (טרם הגשת בקשת פשיטת הרגל), ולאחר הגשת בקשת פשיטת הרגל ובמסגרת ההליך המשפטי. "מבחן תום הלב" משתנה מחייב לחייב ובהתאם לנסיבות המקרה הנדון.

ניתן לתקן חוסר תום לב

לא אחת, חייבים אשר התנהלו בחוסר תום לב בשלב מסוים, אך תיקנו את דרכם לאחר מכן, יוכלו עדיין ליהנות מהגנתה של פקודת פשיטת הרגל. נטל ההוכחה בעניין תום הלב רובץ תמיד לפתחו של החייב. דהיינו, עליו להוכיח כי הוא פעל בתום לב ואין לו אלא את פקודת פשיטת הרגל כקרש הצלה מחובותיו ונושיו. הלכה פסוקה היא כי מתקיימים יחסי גומלין בין מידת חוסר תום הלב המיוחסת לחייב בכלל, לבין נכונות בית המשפט להכריז עליו בכל זאת כפושט רגל (חרף פגמים בהתנהגותו). ככל שבית המשפט קובע כי חוסר תום ליבו של החייב נמצא במדרג הנמוך, ייתכן ועדיין תתקבל בקשת פשיטת הרגל.

על פי רוב, מדובר בחייבים אשר חלף זמן רב מאז התנהלו בחוסר תום לב ו/או בחייבים אשר בית המשפט מתרשם כי הם "יכולים ונכונים להשתקם". במהלך תקופת צבירת החובות, בית המשפט בוחן את תום ליבו של החייב, בין השאר על בסיס התנהלותו מול הנושים. דהיינו, בית המשפט רואה בחומרה אדישות למצבם של הנושים או זלזול בהם. כמו כן, במידה והחובות נוצרו ברמייה, או שהחייב ביקש להתחמק מנושיו תוך כדי הברחת נכסים, יהיה לכך משקל במסגרת בחינת תום ליבו ביום פקודה. כאשר תום ליבו של החייב נבחן במסגרת התנהלותו לאחר צו הכינוס, בית המשפט עומד על ההיבטים הבאים:

1. האם החייב עומד במטלות צו הכינוס?
2. האם החייב ממצא את כושר השתכרותו?
3. האם החייב נמנע מליצור חובות חדשים?
4. האם החייב משתף פעולה עם כונס הנכסים הרשמי?
5. האם החייב מתייצב לחקירות לפי דרישה?
6. האם החייב ממלא את הפעולות הנדרשות ממנו? האם הוא מציג מסמכים אשר מבססים את גרסתו לבקשה?
7. האם החייב הציג נאמנה את מצבת נכסיו?
8. כיצד החייב מתנהל בחיי היום-יום?

חובות ופתיחת עסק

במקרה דנן, בית המשפט המחוזי קבע כי החייב שלפניו לא התנהל בתום לב. אי לכך, התקבלה עמדתם של בעלי התפקידים (המנהל המיוחד וב"כ כונס הנכסים הרשמי) לכך שאין לקבל את בקשתו להכריז עליו כפושט רגל. בית המשפט מצא כי החייב לא הצליח להפיג את התמיהות אשר המנהל המיוחד העלה בקשר לאופן יצירת החובות על ידו בין השנים 2005-2008. הודגש כי החייב שינה את גרסאותיו במרוצת ההליכים. בתחילה, החייב הודה כי הוא ניהל עסק אשר נרשם באופן מטעה על שמו של צד שלישי, וזאת למרות שהעסק נוהל על ידו באופן מלא והוא היה ערב לחובותיו. לאחר מכן, החייב שינה את גרסתו אך שינוי הגרסה נעשה "בשפה רפה וללא הסבר סביר".

בית המשפט קבע כי החייב חטא בכך פעמיים, ראשית, הוא בחר להציג גרסה אשר לא תאמה את המציאות באשר לאופן היווצרות חובותיו ומצבו התעסוקתי. שנית, למרות היותו שקוע בחובות, הוא בחר להתחיל בפעילות עסקית חדשה, ללא עתודות כספיות, בדרכי רמייה, ותוך שהוא מתעלם מחובות אשר צבר בעבר. "החייב יצר חובות חדשים ללא היסוס, וזאת על ידי חתימה על ערבות לעסק חדש שנוהל על ידו באופן מוחלט", נכתב בפסק הדין, "הוכח כי מדובר באדם אשר איננו למד מטעויותיו ונכון להיכנס ללא כל בסיס סביר להרפתקאות כספיות חדשות תוך יצירת חובות חדשים לנושיו".