www.pshitatregel.co.il                                     ברוכים הבאים לאתר פשיטת רגל, אנחנו כאן כדי לעזור!

פשיטת רגל

תום לב לאחר צו כינוס נכסים

פשיטת רגל משמשת לא אחת כמפלט ו"עיר מקלט" עבור חייבים אשר עול החובות הרובץ לפתחם איננו מאפשר להם לקום על רגליהם. במקרים כגון דא, כאשר החייב לא מסוגל לשלם את חובותיו לנושים השונים, הוא יכול לפנות להליכי פשיטת רגל בתקווה לקבל צו הפטר (הפוטר אותו מחובותיו). היות ומדובר בהליך מעין סוציאלי, המטיב עם החייב, הוא אינו מכניס בגדרו חייבים שאינם תמי לב. דהיינו, חייב המבקש הפטר צריך להוכיח כי הוא התנהל בתום לב. התנהלות בתום לב מבחינת הליכי פשיטת הרגל נכונה הן לעת התקופה שבה נצברו החובות (לדוגמא, חובות שנוצרו בשל הימורים בלתי חוקיים אינם חובות בתום לב), והן לתקופה שלאחר מתן צו כינוס הנכסים (כאשר כבר מוגשת בקשת פשיטת רגל על ידי החייב או הנושים).

מהו צו כינוס?

לאחר הגשת בקשה לפשיטת רגל בית המשפט רשאי לתת צו כינוס לנכסי החייב. צו זה, המוכר גם כצו להגנת נכסי החייב, מקפל בתוכו שתי מטרות עיקריות: מטרתו הראשונה, כפי שעולה משמו, הינה להגן על נכסי החייב מפני הליכי הוצאה לפועל. מטרתו השנייה הינה להגן על נכסי החייב מפני החייב עצמו (על מנת שזה לא יבריחם מפני נושיו). משניתן צו כינוס, מועברים נכסי החייב לכונס הנכסים הרשמי שליד בית המשפט. כמו כן, לאחר מתן הצו, בית המשפט רשאי לעכב תובענות או הליכי הוצאה לפועל נגד החייב.

לאחר מתן צו כינוס, על החייב להגיש לכונס הנכסים הרשמי דו"ח בנוגע למצבו הכספי. על הדו"ח לפרט כל פרט הנדרש על ידי הכונס, ובין היתר: מצב עסקי החייב, פירוט נכסיו, פרטי נושיו, חובותיו, ערובות המוחזקות על-ידם וכו'. כמו כן, כונס הנכסים מזמן את נושי החייב לאסיפת נושים, על מנת לדון בדרך הטיפול בנכסי החייב, לדון בהצעת פשרה או הסדר, או לדון באפשרות ההכרזה על החייב כפושט רגל או באפשרות מתן "הפטר" לחייב.
היות והליך פשיטת הרגל הינו מעין "עיר מקלט לחייבים", קיים חשש תמידי מניצול ההליך לרעה. לשם כך, בעת בחינת בקשת פשיטת רגל על ידי בית המשפט, השופט עומד על תום ליבו של החייב. באופן כללי, תום ליבו של החייב בהליך פשיטת הרגל נבחן לאורך שתי תקופות: במהלך צבירת החובות ובעת ההליך עצמו (החל מבקשת פשיטת הרגל).

במאמר זה, נתמקד בהתנהגות חסרת תום לב של חייב בעת ההליך עצמו, ובאופן ספציפי יותר - בתקופה שלאחר מתן צו הכינוס. הכרזת פשיטת הרגל מתבטלת כאשר ניתן לחייב "הפטר". פקודת פשיטת הרגל קובעת סייגים למתן אותו הפטר, בין היתר נקבע כי במידה והחייב נהג בחוסר תום לב במהלך פשיטת הרגל, או פעל במטרה לנצל לרעה את ההליכים המדוברים - לא יינתן לו הפטר.

מהי התנהגות חסרת תום לב לאחר מתן צו כינוס?

הפסיקה קבעה מספר מצבים המהווים התנהגות בחוסר תום לב מצד החייב לאחר מתן צו הכינוס. כאמור, עם מתן צו הכינוס על החייב להגיש לכונס הנכסים הרשמי דו"ח מפורט לגבי מצבו הכספי, הכולל כל פרט אשר כונס הנכסים מבקש. הסתרת מידע ואי גילוי פרטים לכונס הנכסים מהווים התנהגות חסרת תום לב מצד החייב. בכלל זה נכללים הסתרת הכנסות מפני כונס הנכסים, מסירת פרטים שקריים לכונס הנכסים הרשמי ואי מסירת מסמכים שהתבקשו לכונס הרשמי. כונס הנכסים אף רשאי לבקש מבית המשפט לזמן את החייב לחקירה.

אי התייצבות לחקירה כזו או הסתרת מידע מכונס הנכסים הרשמי במסגרתה, מהווים התנהגות בחוסר תום לב. מצבים נוספים המערערים את קיום תום הלב של החייב הם אי תשלום תשלומים חודשיים שהוטלו על החייב בידי בית המשפט, צבירת חובות נוספים לאחר מתן צו הכינוס, הסתרת הכנסות מרשויות המס, אי ניצול יכולת להגדלת הכנסה לצורך פירעון החובות. חשוב לציין כי אין מדובר ברשימה סגורה. בית המשפט עשוי להחשיב מצבים נוספים והתנהגויות שונות כמעידות על חוסר תום לב מצד החייב.

לסיכום,

בהליך פשיטת הרגל בוחן בית המשפט היטב את התנהגות החייב ובודק האם פעל בחוסר תום לב בעת צבירת החובות או בעת הליך פשיטת הרגל עצמו. הסיבה לכך, כפי שהיטיב לתאר בית המשפט העליון, היא ש"אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה 'עיר מקלט' מפני הנושים". בתקופה שלאחר מתן צו הכינוס, פעולות שונות של החייב, בין היתר אי מילוי הוראות בית המשפט והסתרת מידע מכונס הנכסים, מהוות מבחינת בית המשפט התנהגות בחוסר תום לב. במצב כזה, בית המשפט עשוי לבטל את צו הכינוס, או יסרב להעניק לחייב "הפטר" מחובותיו.