חוב אבוד, מהו?
אמנם אין זה אידיאלי, אולם אין מנוס מלהכיר בעובדה שחובות מסוימים לעולם לא ישולמו. הסיבות לכך יכולות להיות שונות ומגוונות: היעלמות החייב, מתן צו הפטר לחייב לאחר פשיטת רגל עקב אי יכולת לשלם ועוד. המצב עבור הנושים במקרים כאלה איננו נעים, בלשון המעטה. על מנת "להמתיק את הגלולה", החוק מקל על נושים אשר לא נפרעו וכנראה גם לא יפרעו בעתיד, באמצעות הקלות בתחום המסים. החוק מגדיר מהם חובות אבודים וקובע מה ניתן לעשות לגביהם בדברי חקיקה שונים ובפסיקה.
מדוע כדאי לנושה להכריז על חוב כ"חוב אבוד"?
הכרזה על חוב כחוב אבוד מאפשרת לנושה לקבל בחזרה את המס ששילם עבור העסקה בגינה נוצר החוב. נניח שספק מכר סחורה לחנות, אולם מעולם לא קיבל את התמורה הכספית לה הוא זכאי. במידה והוא יכריז על החוב כחוב אבוד, סביר להניח שהוא יוכל לקבל את הוצאות המס בגין העסקה. מדובר בהחזרי מס הכנסה, מס ערך מוסף (מע"מ) ומס קנייה.
כיצד יכול נושה להכריז על "חוב אבוד"?
ישנם מצבים שונים בהם יוכר חוב כחוב אבוד: בריחת החייב מהמדינה בכדי להימלט מהנושים, הברחת נכסים מחוץ למדינה או לקרובים, ואי הצלחה בגבייה באמצעות הליכי הוצאה לפועל. הליך פשיטת הרגל עלול להוביל אף הוא לחובות אבודים. מדובר בהליך פשיטת הרגל אשר במסגרתו בית המשפט מכיר בכך שחייב אינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו. בהליך זה, מוגשת בקשת פשיטת רגל על ידי החייב, או על ידי נושיו (החוששים מהברחת נכסים על ידי החייב). לאחר הגשת הבקשה, נותן בית המשפט צו לכינוס נכסים. בהמשך, אם הוכרז החייב פושט רגל, מועברים נכסיו לנאמן וניתנים לחלוקה.
הנושים יפרעו מתשלומים שיחלק להם הנאמן, מתוך קופת פשיטת הרגל אשר תתמלא עם מכירת נכסי החייב. כאשר ברור לכל כי אין לחייב עוד נכסים אשר ניתן להיפרע מהם, נותן לו בית המשפט הפטר מחובותיו והוא יכול להמשיך בחייו ולנסות לשקם את מצבו הפיננסי. בהליך זה כאמור, פעמים רבות מתעורר המצב בו נושה לעולם לא יפרע, או יפרע באופן חלקי בלבד: כאשר לחייב אין כלל נכסים מהם ניתן להיפרע, כאשר נכסי החייב אינם מספיקים לכיסוי כל החובות ודיבידנד שהנושה מקבל מקופת פשיטת הרגל נמוך מהחוב המקורי, כאשר ניתן הפטר לחייב בסוף ההליך, משום שאין לו יותר נכסים שניתן להיפרע מהם. מצב נוסף הוא כאשר החייב נפטר ולא משאיר נכסים בעיזבונו.
בבקשה להכיר בחוב כחוב אבוד יש להדגיש כי למרות מיצוי כל האמצעים לגבייה, לא ניתן לגבות את החוב. על הנושה להראות לרשות המסים שמיצה את כל ההליכים האפשריים לגביית החוב. לשם כך, עליו להציג מסמכים שונים: מכתבי התרעה שנשלחו לחייב על ידי עורך דין, מסמכי פתיחת תיק בלשכת הוצאה לפועל, בקשה לפשיטת רגל, פסקי דין רלוונטיים וכל מסמך רלוונטי אחר, שעשוי להוכיח מיצוי הליכים. למותר לציין, כי יש להצביע על הסיבה בגינה אין סיכוי שהחוב יפרע.
האם הכרת רשויות המס בחוב אבוד מבטלת את החוב מבחינת החייב?
שאלה זו עלתה בפסיקה. במקרים שונים, חייבים טענו כי מכיוון שהנושה קיבל טובת הנאה בצורת החזר מס על סמך זה שהחוב אבוד ולא ישולם לעולם - יש בכך ראיה לויתור על חוב, כך שאין עוד חיוב מוטל על החייב. בית המשפט העליון לא מקבל טענה זו. בהתבסס על הוראת הפרשנות של אגף מס הכנסה, האומרת כי גם כאשר שלטונות המס מזכים את הנושה בסכום המס לאחר שמכירים בחוב החייב כחוב אבוד, הנושה אינו מנוע מלהמשיך בהליכים לגביית החוב שהוכר כאבוד. אם יצליח הנושה לגבות את החוב האבוד, יראו את הסכום כחייב במס במועד קבלתו המושג "חוב אבוד" רלוונטי ליחסים בין הנושה לרשויות המס, ואינו משפיע על היחסים בין הנושה לחייב. הנושה רשאי להמשיך ולנסות לגבות את החוב, גם אם הוכר על ידי רשויות המס כחוב אבוד.
לסיכום, האופציה לבקש את הכרת רשויות המסים בחובות אבודים ולקבל החזר מס עבורם קיימת עבור נושים שאינם מצליחים לגבות ולא יצליחו כנראה, לגבות כספים המגיעים להם מהחייב. כדי לקבל הכרה בחוב כחוב אבוד, נדרשים נושים להראות כי מיצו הליכים. לעתים עלויות רבות נדרשות על מנת להוכיח כי חוב הינו "חוב אבוד" מכיוון שעל הנושה להשקיע בעורך דין ולעתים גם בחוקר פרטי (כדי להוכיח למשל שהחייב ברח מהארץ או הבריח נכסים). על כל נושה לשקול היטב, האם החזר המס שיתקבל במידה והחוב יוכר כחוב אבוד גבוה יותר מההוצאות הנדרשות כדי לקבל את ההכרה בחוב כחוב אבוד. במידה והתשובה חיובית, אין כל סיבה שלא לבקש הכרה שכזו.
מדוע כדאי לנושה להכריז על חוב כ"חוב אבוד"?
הכרזה על חוב כחוב אבוד מאפשרת לנושה לקבל בחזרה את המס ששילם עבור העסקה בגינה נוצר החוב. נניח שספק מכר סחורה לחנות, אולם מעולם לא קיבל את התמורה הכספית לה הוא זכאי. במידה והוא יכריז על החוב כחוב אבוד, סביר להניח שהוא יוכל לקבל את הוצאות המס בגין העסקה. מדובר בהחזרי מס הכנסה, מס ערך מוסף (מע"מ) ומס קנייה.
כיצד יכול נושה להכריז על "חוב אבוד"?
ישנם מצבים שונים בהם יוכר חוב כחוב אבוד: בריחת החייב מהמדינה בכדי להימלט מהנושים, הברחת נכסים מחוץ למדינה או לקרובים, ואי הצלחה בגבייה באמצעות הליכי הוצאה לפועל. הליך פשיטת הרגל עלול להוביל אף הוא לחובות אבודים. מדובר בהליך פשיטת הרגל אשר במסגרתו בית המשפט מכיר בכך שחייב אינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו. בהליך זה, מוגשת בקשת פשיטת רגל על ידי החייב, או על ידי נושיו (החוששים מהברחת נכסים על ידי החייב). לאחר הגשת הבקשה, נותן בית המשפט צו לכינוס נכסים. בהמשך, אם הוכרז החייב פושט רגל, מועברים נכסיו לנאמן וניתנים לחלוקה.
הנושים יפרעו מתשלומים שיחלק להם הנאמן, מתוך קופת פשיטת הרגל אשר תתמלא עם מכירת נכסי החייב. כאשר ברור לכל כי אין לחייב עוד נכסים אשר ניתן להיפרע מהם, נותן לו בית המשפט הפטר מחובותיו והוא יכול להמשיך בחייו ולנסות לשקם את מצבו הפיננסי. בהליך זה כאמור, פעמים רבות מתעורר המצב בו נושה לעולם לא יפרע, או יפרע באופן חלקי בלבד: כאשר לחייב אין כלל נכסים מהם ניתן להיפרע, כאשר נכסי החייב אינם מספיקים לכיסוי כל החובות ודיבידנד שהנושה מקבל מקופת פשיטת הרגל נמוך מהחוב המקורי, כאשר ניתן הפטר לחייב בסוף ההליך, משום שאין לו יותר נכסים שניתן להיפרע מהם. מצב נוסף הוא כאשר החייב נפטר ולא משאיר נכסים בעיזבונו.
בבקשה להכיר בחוב כחוב אבוד יש להדגיש כי למרות מיצוי כל האמצעים לגבייה, לא ניתן לגבות את החוב. על הנושה להראות לרשות המסים שמיצה את כל ההליכים האפשריים לגביית החוב. לשם כך, עליו להציג מסמכים שונים: מכתבי התרעה שנשלחו לחייב על ידי עורך דין, מסמכי פתיחת תיק בלשכת הוצאה לפועל, בקשה לפשיטת רגל, פסקי דין רלוונטיים וכל מסמך רלוונטי אחר, שעשוי להוכיח מיצוי הליכים. למותר לציין, כי יש להצביע על הסיבה בגינה אין סיכוי שהחוב יפרע.
האם הכרת רשויות המס בחוב אבוד מבטלת את החוב מבחינת החייב?
שאלה זו עלתה בפסיקה. במקרים שונים, חייבים טענו כי מכיוון שהנושה קיבל טובת הנאה בצורת החזר מס על סמך זה שהחוב אבוד ולא ישולם לעולם - יש בכך ראיה לויתור על חוב, כך שאין עוד חיוב מוטל על החייב. בית המשפט העליון לא מקבל טענה זו. בהתבסס על הוראת הפרשנות של אגף מס הכנסה, האומרת כי גם כאשר שלטונות המס מזכים את הנושה בסכום המס לאחר שמכירים בחוב החייב כחוב אבוד, הנושה אינו מנוע מלהמשיך בהליכים לגביית החוב שהוכר כאבוד. אם יצליח הנושה לגבות את החוב האבוד, יראו את הסכום כחייב במס במועד קבלתו המושג "חוב אבוד" רלוונטי ליחסים בין הנושה לרשויות המס, ואינו משפיע על היחסים בין הנושה לחייב. הנושה רשאי להמשיך ולנסות לגבות את החוב, גם אם הוכר על ידי רשויות המס כחוב אבוד.
לסיכום, האופציה לבקש את הכרת רשויות המסים בחובות אבודים ולקבל החזר מס עבורם קיימת עבור נושים שאינם מצליחים לגבות ולא יצליחו כנראה, לגבות כספים המגיעים להם מהחייב. כדי לקבל הכרה בחוב כחוב אבוד, נדרשים נושים להראות כי מיצו הליכים. לעתים עלויות רבות נדרשות על מנת להוכיח כי חוב הינו "חוב אבוד" מכיוון שעל הנושה להשקיע בעורך דין ולעתים גם בחוקר פרטי (כדי להוכיח למשל שהחייב ברח מהארץ או הבריח נכסים). על כל נושה לשקול היטב, האם החזר המס שיתקבל במידה והחוב יוכר כחוב אבוד גבוה יותר מההוצאות הנדרשות כדי לקבל את ההכרה בחוב כחוב אבוד. במידה והתשובה חיובית, אין כל סיבה שלא לבקש הכרה שכזו.