פשיטת רגל
אזרחים רבים בישראל נקלעים לחובות ומוצאים עצמם במצב שבו הם אינם מסוגלים לעמוד בתשלומים לנושים השונים. לא אחת, המסלול הנכון מבחינתו של החייב בסיטואציות כגון דא הינו פניה להליכי פשיטת רגל. פשיטת רגל מהווה למעשה חדלות פירעון על חייב שהינו יחיד. הכרזה על פלוני כפושט רגל טומנת בחובה יתרונות וחסרונות, הן מבחינת החייב והן מבחינת הנושים. במרבית המקרים, החייב הוא זה אשר מעוניין "ליהנות" ממטריית ההגנה של פקודת פשיטת הרגל, וזאת משום שהנושים מתדפקים על דלתותיו והליכי ההוצאה לפועל משבשים את חייו ופועלו. עם זאת, גם הנושים יכולים לבקש את פתיחת הליכי פשיטת הרגל כנגד החייב, וזאת בשל אינטרסים שונים.
בשורה ארוכה של פסקי דין, הוגדרו שתי מטרותיה העיקריות של פשיטת הרגל:
- להעניק לחייב אשר איננו מסוגל לפרוע את חובותיו הזדמנות לזכות לפטור מהחובות ולשקם את חייו, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אישית.
- להסדיר את הליך כינוס נכסיו של החייב ולסייע בכך לנושים להיפרע מהם לפי סדר העדיפויות הקבוע בפקודת פשיטת הרגל.
הליך פשיטת רגל מהווה את אחד הנדבכים החשובים בחיים הכלכליים ולא אחת הוא הוגדר כ"אינטרס כלכלי וציבורי מובהק". מחד, חברה כלכלית מתוקנת מעוניינת בכמה שיותר כוחות יצרניים והוצאת חייב הנמצא "ברחוב ללא מוצא", חזרה אל שוק העבודה, מקפלת בתוכה אינטרסים חברתיים וכלכליים. מאידך, גם להוצאה לפועל ולנושים אין אינטרס להתעמר בחייב ו/או לנקום בו. על פי רוב, הנושים מעוניינים בסופו של היום להיפרע מהחייב כמה שיותר, הא ותו לא.
היסטוריה
יש הסבורים כי עיקרון שמיטת החובות התנ"כי מהווה את המקור בעניין החקיקה בדבר פשיטת רגל. מצוות שמיטת החובות, המופיעה בדברים טו', 1-2 קובעת כי "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לא יִגשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה". על פי המצווה המקראית, אחת לשבע שנים יש לשמוט את חובותיהם של חייבים ושומה על הנושים שלא לפעול עוד לשם גביית החוב. שמיטת החובות המקראית, על אף מגבלותיה השונות, נחשבת ל"מרחיקת לכת" יותר מפקודת פשיטת הרגל המודרנית. בכל אופן, מטרותיהן העיקריות של הליכים אלה, בין אם מדובר בהלכה המקראית, ובין אם עסקינן בפקודה המודרנית, הינן זהות. סיוע לחייב אשר איננו מסוגל לעמוד בחובותיו, למצוא דרכו החוצה מהמצוקה הכלכלית ולפתוח בחייו "דף חדש".
פשיטת רגל בישראל
כפי שצוין לעיל, הליכי פשיטת הרגל קיימים גם בישראל והם קבועים בעיקר בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. כונס הנכסים הרשמי הינו הישות הסטטוטורית אשר מפקחת על הליכים אלה במשרד במשפטים. הצורך העיקרי אשר עומד מאחורי השימוש בכונס הנכסים הרשמי בסוגיות אלה נובע מתוך התפיסה כי הדרך הראויה וההוגנת ביותר לפתרון סוגיות כספים בין נושים וחייבים הינו על ידי "תיווך" של צד ניטראלי. במסגרת הליכי פשיטת הרגל, כונס הנכסים הרשמי משמש למעשה כנאמן, עד (ואם) שבית המשפט מורה על מינוי של נאמן פרטי למקרה הספציפי. לאחר מינוי נאמן, כונס הנכסים הרשמי ממשיך לפעול בתיק והוא מפקח על פעולותיו של האחרון.
ישנם ארבעה שלבים עיקריים בהליכי פשיטת הרגל:
היסטוריה
יש הסבורים כי עיקרון שמיטת החובות התנ"כי מהווה את המקור בעניין החקיקה בדבר פשיטת רגל. מצוות שמיטת החובות, המופיעה בדברים טו', 1-2 קובעת כי "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לא יִגשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה". על פי המצווה המקראית, אחת לשבע שנים יש לשמוט את חובותיהם של חייבים ושומה על הנושים שלא לפעול עוד לשם גביית החוב. שמיטת החובות המקראית, על אף מגבלותיה השונות, נחשבת ל"מרחיקת לכת" יותר מפקודת פשיטת הרגל המודרנית. בכל אופן, מטרותיהן העיקריות של הליכים אלה, בין אם מדובר בהלכה המקראית, ובין אם עסקינן בפקודה המודרנית, הינן זהות. סיוע לחייב אשר איננו מסוגל לעמוד בחובותיו, למצוא דרכו החוצה מהמצוקה הכלכלית ולפתוח בחייו "דף חדש".
פשיטת רגל בישראל
כפי שצוין לעיל, הליכי פשיטת הרגל קיימים גם בישראל והם קבועים בעיקר בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. כונס הנכסים הרשמי הינו הישות הסטטוטורית אשר מפקחת על הליכים אלה במשרד במשפטים. הצורך העיקרי אשר עומד מאחורי השימוש בכונס הנכסים הרשמי בסוגיות אלה נובע מתוך התפיסה כי הדרך הראויה וההוגנת ביותר לפתרון סוגיות כספים בין נושים וחייבים הינו על ידי "תיווך" של צד ניטראלי. במסגרת הליכי פשיטת הרגל, כונס הנכסים הרשמי משמש למעשה כנאמן, עד (ואם) שבית המשפט מורה על מינוי של נאמן פרטי למקרה הספציפי. לאחר מינוי נאמן, כונס הנכסים הרשמי ממשיך לפעול בתיק והוא מפקח על פעולותיו של האחרון.
ישנם ארבעה שלבים עיקריים בהליכי פשיטת הרגל:
- בקשת פשיטת רגל.
- מתן צו כינוס נכסים.
- הכרזה על החייב כפושט רגל.
- מתן צו הפטר.