הברחת נכסים בפשיטת רגל
בקשת פשיטת רגל מוגשת במקרה בו אדם נקלע למצב שאין ביכולתו לפרוע את חובותיו, בין אם על ידי החייב ובין אם על ידי נושה. מרגע הינתן צו כינוס הנכסים, למעשה כל מטרת הליך פשיטת הרגל היא לרכז את כלל נכסי החייב, בין אם אלה נכסי נדל"ן ובין אם נכסים אחרים ולהביא למימושם באופן המיטבי והמקסימלי וזאת על מנת לחלקם בין הנושים השונים. לאור אופיו של ההליך, בו למעשה מופקעת מן החייב השליטה על כלל נכסיו ומועברת לניהולו הבלעדי של הכונס, מנסים חייבים רבים להבריח את נכסיהם, בחלקם או במלואם וזאת על מנת למנוע מכללי הכינוס לחול עליהם וכל זאת בדרכים רבות ומגוונות.
דרכים נפוצות להברחת נכסים:
הקמת חברות קש – במקרים רבים מקימים החייבים חברות קש פיקטיביות על שם אדם אחר, אליהן מועברים הנכסים אותם מבקש החייב להבריח, בין אם אלה נכסי נדל"ן ובין אם כספים אשר ברשותו.
העברת נכסים במתנה – דרך נפוצה נוספת להברחת נכסים היא באמצעות העברת נכסים ללא כל תמורה לרוב לבני משפחה קרובים, עליהם סומך החייב, וזאת על לסיום הליך פשיטת הרגל וקבלת ההפטר, אז מוחזרים לרוב הנכסים המוברחים לידי החייב. בהענקה כאמור ללא תמורה נעזרים חייבים לרוב כאשר הם מעוניינים להבריח נכסי נדל"ן.
עריכת הסכמי ממון – חייבים רבים נוהגים לערוך הסכמי ממון טרום נישואין, באמצעותם למעשה מועברים הנכסים אותם מבקש החייב להבריח לידי בן/בת הזוג העתידיים.
הכלים להתמודדות עם הברחת נכסים:
על מנת להתמודד עם הברחות נכסים כאמור, וכן בנסיון למנוע מחייבים לעשות כן, קבע המחוקק כלים וכללים העומדים לרשות הנושים וכונס הנכסים, כמו כן הטיל המחוקק חובות ואמות מידה גבוהות להתנהגות החייב בהליך פשיטת הרגל
חובת גילוי – ראשית, על החייב מוטלת החובה לתת פירוט מלא ומקיף של הנכסים אשר בבעלותו, בין אם נכסי נדל"ן ובין אם כספים אשר בבעלותו וכל נכס אחר, כמו כן חובה עליו לגלות כל פרט חיוני הידוע לו והנחוץ לצורך כינוס נכסיו ומימושם.
משרדי חקירות פרטיים – מאחר והליך כינוס כלל נכסי החייב הינו מורכב וכן מהחשש פן החייב יתפתה לפעול להברחת נכסיו, פעמים רבות נוהגים נושים לשכור את שירותיהם של משרדי חקירות פרטיים המיומנים והבקיאים בדרכי פעולה רבות ומגוונות לשם גילוי כלל נכסי החייב. נחיצותם של חוקרים פרטיים מקבלת משנה תוקף במקרים בהם ישנו חשש כלשהו כי החייב פעל או עתיד לפעול באחת מן הדרכים להברחת נכסים אשר צויינו במאמר זה.
מעצר החייב – קיימים מספר מקרים בהם ניתן להביא למעצר החייב, כאשר בהתאם להוראות סעיף 57 לפקודה אחד מהם הוא במידה ולאחר הגשת בקשה לפשיטת רגל ראה בית המשפט כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב עומד להבריח נכסים בצורה כלשהי, או למנוע בצורה כלשהי מן הכונס לתפוס את נכסיו.
ביטול העברות – כאמור, במקרים רבים נוהגים חייבים להבריח נכסים באמצעות הענקה ללא תמורה, כמו כן סעיף זה בא למנוע מצבים של העדפות נושים, דהיינו תשלום לנושים שלא בהתאם לסדרי הנשייה המקובלים ולא במסגרת הליך פשיטת הרגל. על כן קובע סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, במקרה בו חייב העביר נכס כלשהו במהלך השנתיים אשר קדמו לבקשת פשיטת הרגל – תבוטל ההעברה ולא תהא תקפה כלפי הכונס או הנאמן. יתרה מזאת, אף במקרה בו בוצעה ההעברה בתקופה שבין שנתיים לעשר שנים מיום שהוגשה בקשת פשיטת הרגל, לא יהא לה כל תוקף, אלא אם הוכח, כי בזמן שבוצעה העברת הנכס היה החייב בעל כושר פרעון ללא הנכס המועבר.
ענישה פלילית:
כמו כן, ומתוך ההכרה כי הליך פשיטת הרגל הינו הליך מורכב וארוך ועל מנת למנוע כאמור מחייבים להבריח נכסים באחת מן הדרכים כאמור, מצא לנכון המחוקק אף להטיל עונשי מאסר במקרים בהם פעל החייב בחוסר תום לב להברחת נכסים או פעל על מנת למנוע מכונס הנכסים לשים ידו על נכסיו, באופן אשר היה בו לסכל את פעולת כונס הנכסים.
המנעות מגילוי נכסים – בהתאם לסעיף 214 לפקודת פשיטת הרגל, חייב אשר נמנע, במזיד, מלגלות את כלל נכסיו – דינו 3 שנות מאסר.
מעשים ומחדלים אשר נעשו במרמה – סעיף 216 לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי במקרים בהם החייב נמנע מלגלות את כלל נכסיו, לא מסר את כלל נכסיו והמסמכים הרלוונטיים לידי הנאמן, העלים נכסים או חובות או הבריח נכס מנכסיו במהלך שנים עשר החודשים אשר קדמו לבקשת פשיטת הרגל – דינו 4 שנות מאסר.
דרכים נפוצות להברחת נכסים:
הקמת חברות קש – במקרים רבים מקימים החייבים חברות קש פיקטיביות על שם אדם אחר, אליהן מועברים הנכסים אותם מבקש החייב להבריח, בין אם אלה נכסי נדל"ן ובין אם כספים אשר ברשותו.
העברת נכסים במתנה – דרך נפוצה נוספת להברחת נכסים היא באמצעות העברת נכסים ללא כל תמורה לרוב לבני משפחה קרובים, עליהם סומך החייב, וזאת על לסיום הליך פשיטת הרגל וקבלת ההפטר, אז מוחזרים לרוב הנכסים המוברחים לידי החייב. בהענקה כאמור ללא תמורה נעזרים חייבים לרוב כאשר הם מעוניינים להבריח נכסי נדל"ן.
עריכת הסכמי ממון – חייבים רבים נוהגים לערוך הסכמי ממון טרום נישואין, באמצעותם למעשה מועברים הנכסים אותם מבקש החייב להבריח לידי בן/בת הזוג העתידיים.
הכלים להתמודדות עם הברחת נכסים:
על מנת להתמודד עם הברחות נכסים כאמור, וכן בנסיון למנוע מחייבים לעשות כן, קבע המחוקק כלים וכללים העומדים לרשות הנושים וכונס הנכסים, כמו כן הטיל המחוקק חובות ואמות מידה גבוהות להתנהגות החייב בהליך פשיטת הרגל
חובת גילוי – ראשית, על החייב מוטלת החובה לתת פירוט מלא ומקיף של הנכסים אשר בבעלותו, בין אם נכסי נדל"ן ובין אם כספים אשר בבעלותו וכל נכס אחר, כמו כן חובה עליו לגלות כל פרט חיוני הידוע לו והנחוץ לצורך כינוס נכסיו ומימושם.
משרדי חקירות פרטיים – מאחר והליך כינוס כלל נכסי החייב הינו מורכב וכן מהחשש פן החייב יתפתה לפעול להברחת נכסיו, פעמים רבות נוהגים נושים לשכור את שירותיהם של משרדי חקירות פרטיים המיומנים והבקיאים בדרכי פעולה רבות ומגוונות לשם גילוי כלל נכסי החייב. נחיצותם של חוקרים פרטיים מקבלת משנה תוקף במקרים בהם ישנו חשש כלשהו כי החייב פעל או עתיד לפעול באחת מן הדרכים להברחת נכסים אשר צויינו במאמר זה.
מעצר החייב – קיימים מספר מקרים בהם ניתן להביא למעצר החייב, כאשר בהתאם להוראות סעיף 57 לפקודה אחד מהם הוא במידה ולאחר הגשת בקשה לפשיטת רגל ראה בית המשפט כי קיים יסוד סביר להניח שהחייב עומד להבריח נכסים בצורה כלשהי, או למנוע בצורה כלשהי מן הכונס לתפוס את נכסיו.
ביטול העברות – כאמור, במקרים רבים נוהגים חייבים להבריח נכסים באמצעות הענקה ללא תמורה, כמו כן סעיף זה בא למנוע מצבים של העדפות נושים, דהיינו תשלום לנושים שלא בהתאם לסדרי הנשייה המקובלים ולא במסגרת הליך פשיטת הרגל. על כן קובע סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, במקרה בו חייב העביר נכס כלשהו במהלך השנתיים אשר קדמו לבקשת פשיטת הרגל – תבוטל ההעברה ולא תהא תקפה כלפי הכונס או הנאמן. יתרה מזאת, אף במקרה בו בוצעה ההעברה בתקופה שבין שנתיים לעשר שנים מיום שהוגשה בקשת פשיטת הרגל, לא יהא לה כל תוקף, אלא אם הוכח, כי בזמן שבוצעה העברת הנכס היה החייב בעל כושר פרעון ללא הנכס המועבר.
ענישה פלילית:
כמו כן, ומתוך ההכרה כי הליך פשיטת הרגל הינו הליך מורכב וארוך ועל מנת למנוע כאמור מחייבים להבריח נכסים באחת מן הדרכים כאמור, מצא לנכון המחוקק אף להטיל עונשי מאסר במקרים בהם פעל החייב בחוסר תום לב להברחת נכסים או פעל על מנת למנוע מכונס הנכסים לשים ידו על נכסיו, באופן אשר היה בו לסכל את פעולת כונס הנכסים.
המנעות מגילוי נכסים – בהתאם לסעיף 214 לפקודת פשיטת הרגל, חייב אשר נמנע, במזיד, מלגלות את כלל נכסיו – דינו 3 שנות מאסר.
מעשים ומחדלים אשר נעשו במרמה – סעיף 216 לפקודת פשיטת הרגל קובע, כי במקרים בהם החייב נמנע מלגלות את כלל נכסיו, לא מסר את כלל נכסיו והמסמכים הרלוונטיים לידי הנאמן, העלים נכסים או חובות או הבריח נכס מנכסיו במהלך שנים עשר החודשים אשר קדמו לבקשת פשיטת הרגל – דינו 4 שנות מאסר.