עילות לפשיטת רגל - נושה
פעמים רבות, כאשר אדם נקלע למצב של חדלות פרעון, בו אין ביכולתו לפרוע את חובותיו, נהוג לפנות להליך הכרזה על פשיטת רגל. עיקרו של ההליך הוא למעשה כינוס נכסיו של החייב לצורך מימושם וחלוקת התמורה המתקבלת בגינם בין נושי החייב, בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בפקודת פשיטת הרגל. את בקשת פשיטת הרגל יכול להגיש החייב, אך גם נושה המעוניין כי חייב יוכרז כפושט רגל, רשאי להגיש בקשה לבית המשפט, בתנאים הקבועים בפקודה. כפי שיצויין בהרחבה במאמר זה, לרוב, נהוג כי נושה המעוניין כי חייב כלשהו יוכרז כפושט רגל, מגיש תחילה התראה על פשיטת רגל, כאשר אי עמידה בדרישותיה, מקימה למעשה עילה להגשת בקשה לפשיטת רגל.
מיהו נושה ומיהו חייב?
על נושה המעוניין להגיש בקשה כאמור לבדוק, ראשית האם האדם אשר חב לו חוב עונה להגדרת חייב. הפקודה קובעת כי חייב הינו אדם אשר מלאו לו שמונה עשרה שנה ומעלה ואשר היה בעל זיקה למדינת ישראל בזמן שעשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל. בהתאם להוראות הפקודה, אין הכרח כי החייב יהיה אזרח מדינת ישראל, אלא די כי במועד מעשה פשיטת הרגל שהה בישראל, או שניהל עסקיו בישראל וכד'. חריג: בתנאים מסוימים, בית המשפט רשאי להכריז על אדם כפושט רגל, גם אם טרם מלאו לו שמונה עשרה שנה, במידה וסביר כי נושיו של החייב חשבו כי הוא בן למעלה משמונה עשרה.
מהו מעשה פשיטת רגל?
הפקודה קובעת מספר מקרים, אשר יש לראות בהם מעשה פשיטת רגל:
• אדם אשר נתן במרמה ו/או העביר נכס מנכסיו, או שיעבד נכס, אשר אילו ניתן או שועבד לאחר מתן צו כינוס היה ניתן לראות בכך כדי העדפת נושים או הברחת נכסים.
• התחמקות מנושים תוך כדי עזיבת הארץ או הימנעות מלשוב לישראל. התחמקות זו יכולה להיות גם על ידי הסתתרות בישראל.
• אדם מכר נכס מנכסיו למרות שהוטל עליו עיקול באמצעות ההוצאה לפועל.
• הוגשה הצהרה לבית המשפט, על פיה החייב חדל פרעון.
• החייב פנה לנושים והודיע להם כי הוא לא יוכל, באופן חלקי או מלא, לפרוע חובותיו.
• הומצאה לחייב התראת פשיטת רגל אך הוא לא מילא אחר האמור בה בתוך 7 ימים מיום המצאתה.
התראת פשיטת רגל:
במרבית המקרים, נדרשים נושים להגיש תחילה התראה על פשיטת רגל. התראה שכזו נושים רשאים להגיש כאשר לזכותם פסק דין חלוט בעניינו של החייב. בהתראה נדרש לרוב החייב למלא אחר הוראות פסק הדין או הוראה אחרת בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו כדין. במידה והחייב לא מילא אחר האמור בהתראה, הדבר יהווה מעשה פשיטת רגל בהתאם לנדרש על ידי הפקודה.
עילות להגשת בקשה על ידי נושה:
לאחר שנושה ראה כי האדם עונה להגדרת חייב וכי נעשה מעשה פשיטת רגל כקבוע בפקודה, עליו לענות על התנאים הבאים על מנת שיוכל להגיש בקשה לפשיטת רגל של החייב:
סכום החוב – על החוב אותו חב החייב להיות גבוה מ-84,543 ש"ח (נכון לשנת 2012). במידה והחוב נמוך מן הסכום האמור, יכול נושה לצרף נושים נוספים לבקשתו ובתנאי שסכום כלל החובות עולה על הסכום האמור. חריג: בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לאשר הגשת בקשה גם אם החוב נמוך מן הסכום הקבוע בפקודה.
אופי החוב – על החוב להיות בסכום כסף קצוב, אשר מועד פרעונו חלף, או שהוא עתיד להפרע במועד קבוע.
מועד מעשה פשיטת הרגל – על מעשה פשיטת הרגל, עליו נסמכת הבקשה, להתרחש במהלך שלושת החודשים אשר קדמו להגשת הבקשה.
זיקה לישראל – על החייב להיות בעל זיקה כאמור לישראל, בין אם שמקום מושבו הוא בארץ, או שהיה בעל זיקה אליה במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה.
אופן הגשת הבקשה - על בקשתו של נושה להיות נתמכת בתצהיר מאומת ועל הנושה להמציא כדין עותק מן הבקשה לחייב.
הדיון בבקשת נושה:
בית המשפט, בבואו לדון בבקשת נושה, רשאי לדרוש כי הנושה יציג בפניו ראיות לחוב וכן ראיות למעשה פשיטת הרגל עליו נסמכת הבקשה. כמו כן, בית המשפט רשאי אף להזמין את החייב למתן עדות. במידה ונוכח בית המשפט כי יש ממש בבקשתו של הנושה, ינתן צו לכינוס נכסי החייב. אולם בית המשפט רשאי שלא לאשר הבקשה באם לא הונחו בפניו ראיות מספיקות לקיומו של החוב או מעשה פשיטת הרגל וכן הוא רשאי לעכב או לדחות את הבקשה, בהתאם לנסיבות העניין.
מיהו נושה ומיהו חייב?
על נושה המעוניין להגיש בקשה כאמור לבדוק, ראשית האם האדם אשר חב לו חוב עונה להגדרת חייב. הפקודה קובעת כי חייב הינו אדם אשר מלאו לו שמונה עשרה שנה ומעלה ואשר היה בעל זיקה למדינת ישראל בזמן שעשה או נעשה לו מעשה פשיטת רגל. בהתאם להוראות הפקודה, אין הכרח כי החייב יהיה אזרח מדינת ישראל, אלא די כי במועד מעשה פשיטת הרגל שהה בישראל, או שניהל עסקיו בישראל וכד'. חריג: בתנאים מסוימים, בית המשפט רשאי להכריז על אדם כפושט רגל, גם אם טרם מלאו לו שמונה עשרה שנה, במידה וסביר כי נושיו של החייב חשבו כי הוא בן למעלה משמונה עשרה.
מהו מעשה פשיטת רגל?
הפקודה קובעת מספר מקרים, אשר יש לראות בהם מעשה פשיטת רגל:
• אדם אשר נתן במרמה ו/או העביר נכס מנכסיו, או שיעבד נכס, אשר אילו ניתן או שועבד לאחר מתן צו כינוס היה ניתן לראות בכך כדי העדפת נושים או הברחת נכסים.
• התחמקות מנושים תוך כדי עזיבת הארץ או הימנעות מלשוב לישראל. התחמקות זו יכולה להיות גם על ידי הסתתרות בישראל.
• אדם מכר נכס מנכסיו למרות שהוטל עליו עיקול באמצעות ההוצאה לפועל.
• הוגשה הצהרה לבית המשפט, על פיה החייב חדל פרעון.
• החייב פנה לנושים והודיע להם כי הוא לא יוכל, באופן חלקי או מלא, לפרוע חובותיו.
• הומצאה לחייב התראת פשיטת רגל אך הוא לא מילא אחר האמור בה בתוך 7 ימים מיום המצאתה.
התראת פשיטת רגל:
במרבית המקרים, נדרשים נושים להגיש תחילה התראה על פשיטת רגל. התראה שכזו נושים רשאים להגיש כאשר לזכותם פסק דין חלוט בעניינו של החייב. בהתראה נדרש לרוב החייב למלא אחר הוראות פסק הדין או הוראה אחרת בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו כדין. במידה והחייב לא מילא אחר האמור בהתראה, הדבר יהווה מעשה פשיטת רגל בהתאם לנדרש על ידי הפקודה.
עילות להגשת בקשה על ידי נושה:
לאחר שנושה ראה כי האדם עונה להגדרת חייב וכי נעשה מעשה פשיטת רגל כקבוע בפקודה, עליו לענות על התנאים הבאים על מנת שיוכל להגיש בקשה לפשיטת רגל של החייב:
סכום החוב – על החוב אותו חב החייב להיות גבוה מ-84,543 ש"ח (נכון לשנת 2012). במידה והחוב נמוך מן הסכום האמור, יכול נושה לצרף נושים נוספים לבקשתו ובתנאי שסכום כלל החובות עולה על הסכום האמור. חריג: בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לאשר הגשת בקשה גם אם החוב נמוך מן הסכום הקבוע בפקודה.
אופי החוב – על החוב להיות בסכום כסף קצוב, אשר מועד פרעונו חלף, או שהוא עתיד להפרע במועד קבוע.
מועד מעשה פשיטת הרגל – על מעשה פשיטת הרגל, עליו נסמכת הבקשה, להתרחש במהלך שלושת החודשים אשר קדמו להגשת הבקשה.
זיקה לישראל – על החייב להיות בעל זיקה כאמור לישראל, בין אם שמקום מושבו הוא בארץ, או שהיה בעל זיקה אליה במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה.
אופן הגשת הבקשה - על בקשתו של נושה להיות נתמכת בתצהיר מאומת ועל הנושה להמציא כדין עותק מן הבקשה לחייב.
הדיון בבקשת נושה:
בית המשפט, בבואו לדון בבקשת נושה, רשאי לדרוש כי הנושה יציג בפניו ראיות לחוב וכן ראיות למעשה פשיטת הרגל עליו נסמכת הבקשה. כמו כן, בית המשפט רשאי אף להזמין את החייב למתן עדות. במידה ונוכח בית המשפט כי יש ממש בבקשתו של הנושה, ינתן צו לכינוס נכסי החייב. אולם בית המשפט רשאי שלא לאשר הבקשה באם לא הונחו בפניו ראיות מספיקות לקיומו של החוב או מעשה פשיטת הרגל וכן הוא רשאי לעכב או לדחות את הבקשה, בהתאם לנסיבות העניין.