פשיטת רגל שנייה
הליך פשיטת הרגל הינו הליך אשר נועד לסייע לחייבים ולנושים במקרים בהם החייב איננו מסוגל לשלם את חובותיו. בקשה לפשיטת רגל יכולה שתוגש על ידי החייב או על ידי נושים (לדוגמא, כאשר הם חוששים מפני הברחת נכסים). במידה ובית המשפט מקבל את הבקשה, ניתן צו כינוס לנכסי החייב. במסגרת צו הכינוס, הנכסים עוברים לרשות כונס הנכסים הרשמי.
בשלב הבא, באם החייב והנושים לא הגיעו להסדר או פשרה, בית המשפט יוכל להחליט האם להכריז על החייב פושט רגל. במידה והחייב הוכרז כפושט רגל, נכסיו מועברים לרשות נאמן וניתנים לחלוקה. הנאמן ימכור את נכסי פושט הרגל, באמצעות מכרזים או חוזים ויממש כל זכות הנתונה לחייב, על מנת להכניס כספים לקופת פשיטת הרגל. מקופה זו, יפרעו הנושים באמצעות תשלומים (דיבידנדים) אותם יחלק הנאמן. הליך פשיטת הרגל הוא הליך המיטיב עם החייב, שכן בסופו של ההליך, כאשר ברור כי לפושט הרגל אין עוד נכסים מהם ניתן להיפרע, בית המשפט יכול להעניק לו הפטר מחובותיו.
האם בכלל אפשר להגיש בקשה שנייה לפשיטת רגל?
כאמור, הליך פשיטת הרגל הוא הליך הפועל בדרך כלל לטובתו של החייב. פקודת פשיטת הרגל מנסה לאזן בין האינטרסים של הנושים לפירעון החובות המגיעים להם, לבין הרצון להגן על החייב ולתת לו את ההזדמנות לשקם את חייו. כחלק מאיזון זה, הפקודה קובעת הוראות לגבי פשיטת רגל שנייה.
סעיף 90א קובע כי מי שהוכרז עליו פושט רגל וקיבל הפטר, אינו רשאי לבקש שיכריזו עליו שנית כפושט רגל במהלך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר. הסיבה לכך היא כאמור האיזון בין האינטרסים של הנושים לאינטרס של החייב. האפשרות לבקשת פשיטת רגל מיטיבה עם החייב ומתן אפשרות בלתי מוגבלת של בקשות פשיטת רגל עלולה לפגוע באינטרסים של הנושים יתר על המידה.
המשמעות של סעיף 90א היא שבקשה לפשיטת רגל שנייה, החל ממתן צו ההפטר כאמור, יכולה להיות מוגשת רק על ידי נושים החוששים להברחת נכסים על ידי החייב. הסעיף שותק לגבי השאלה "מה דינה של בקשה שנייה להכרזה על פשיטת רגל, מקום שהבקשה הראשונה נדחתה". הפסיקה קובעת כי במקרים כאלה נדרש שינוי נסיבות חריג ונדרשת תשתית ראיות מוצקה. כמו כן, סביר להניח כי כאשר הבקשה הראשונה נדחתה כתוצאה מחוסר תום לב מצד החייב, הסיכויים להצלחה בסיבוב השני אינם גבוהים ובית המשפט ייעתר לבקשות כאלה רק במקרים חריגים במיוחד.
השופטת חני הורביץ', מבית המשפט המחוזי בחיפה, התייחסה לכך בכותבה: "חייב אשר מבקש להכריז עליו פעם נוספת כפושט רגל, לאחר שבעבר כבר נקבע כי האחרון ניצל את ההליך לרעה, צריך לשכנע את בית המשפט כי הנסיבות החדשות בעניינו הינן כה חריגות, עד כי יש בהם כדי לגבור על השיקול של דחיית הבקשה מחמת חוסר תום לב".
מה קורה כאשר מוגשת בקשה שנייה לפשיטת רגל?
סעיף 88 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי במידה וניתן צו כינוס לאחר בקשת פשיטת רגל שנייה, הנאמן בפשיטת הרגל הראשונה הופך להיות נושה בעל חוב בר-תביעה בכל הליך הקשור לפשיטת הרגל השנייה. כך למעשה נשמר האינטרס של הנושים בפשיטת הרגל הראשונה. במידה וניתנה הכרזת פשיטת רגל שנייה, סעיף 89 לפקודה קובע כי כל נכס אשר נרכש על ידי החייב לאחר ההכרזה על פשיטת הרגל הראשונה וטרם חולק לנושים יוקנה לנאמן בפשיטת הרגל השנייה. החוק אינו דורש להחזיר נכסים שכבר נפרעו על ידי הנושים בהליך פשיטת הרגל הראשון, שכן תהיה זו פגיעה בהסתמכות הנושים על הכספים שכבר קיבלו וסביר להניח כי כבר עשו בהם שימוש.
הנאמן בפשיטת הרגל הראשונה חייב לעכב כל נכס שנרכש לאחר ההכרזה הראשונה על פשיטת הרגל וטרם חולק לנושים, כבר מרגע היוודעו להגשת הבקשה לפשיטת הרגל השנייה. כלומר, במידה והנאמן יודע שהוגשה בקשה שנייה לפשיטת רגל, אסור לו למכור או לחלק נכסים שהגיעו לרשות פושט הרגל לאחר ההכרזה על פשיטת הרגל. עם מתן הכרזה על פשיטת הרגל השנייה, על הנאמן הראשון להעביר את כל הנכסים הללו לנאמן פשיטת הרגל השנייה, בניכוי הוצאותיו. כל נכס שהיה ברשות פושט הרגל עוד לפני הכרזת פשיטת הרגל הראשונה- נשאר בקופת פשיטת הרגל הראשונה.
לסיכום,
בקשה לפשיטת רגל שנייה יכול שתהיה מוגשת על ידי פושט הרגל, במידה ועברו חמש שנים מיום מתן צו ההפטר, או על ידי נושים נוספים. ברגע שניתן צו כינוס, על הנאמן בפשיטת הרגל הראשונה לעכב כל נכס אשר נרכש לאחר ההכרזה על פשיטת הרגל הראשונה וטרם חולק. עם ההכרזה על פשיטת הרגל השנייה, על הנאמן להעביר נכסים אלו לנאמן בפשיטת הרגל השנייה. במצב זה, הופך הנאמן הראשון לנושה של פושט הרגל בפשיטת הרגל השנייה. באמצעותו, נותרים הנושים המקוריים בפשיטת הרגל הראשונה- נושים גם לעניין פשיטת הרגל השנייה, מבלי להיאלץ לעבור את הפרוצדורה של בקשה אל מול הנאמן החדש. נדמה כי קופת פשיטת רגל שנייה עשויה להיות קטנה יותר מקופת פשיטת רגל ראשונה. על נושה לבחון את הנושא ולשקול האם להצטרף לפשיטת רגל קיימת כנושה מאוחר, או לנסות לפתוח בהליך פשיטת רגל נוסף.
בשלב הבא, באם החייב והנושים לא הגיעו להסדר או פשרה, בית המשפט יוכל להחליט האם להכריז על החייב פושט רגל. במידה והחייב הוכרז כפושט רגל, נכסיו מועברים לרשות נאמן וניתנים לחלוקה. הנאמן ימכור את נכסי פושט הרגל, באמצעות מכרזים או חוזים ויממש כל זכות הנתונה לחייב, על מנת להכניס כספים לקופת פשיטת הרגל. מקופה זו, יפרעו הנושים באמצעות תשלומים (דיבידנדים) אותם יחלק הנאמן. הליך פשיטת הרגל הוא הליך המיטיב עם החייב, שכן בסופו של ההליך, כאשר ברור כי לפושט הרגל אין עוד נכסים מהם ניתן להיפרע, בית המשפט יכול להעניק לו הפטר מחובותיו.
האם בכלל אפשר להגיש בקשה שנייה לפשיטת רגל?
כאמור, הליך פשיטת הרגל הוא הליך הפועל בדרך כלל לטובתו של החייב. פקודת פשיטת הרגל מנסה לאזן בין האינטרסים של הנושים לפירעון החובות המגיעים להם, לבין הרצון להגן על החייב ולתת לו את ההזדמנות לשקם את חייו. כחלק מאיזון זה, הפקודה קובעת הוראות לגבי פשיטת רגל שנייה.
סעיף 90א קובע כי מי שהוכרז עליו פושט רגל וקיבל הפטר, אינו רשאי לבקש שיכריזו עליו שנית כפושט רגל במהלך חמש שנים מיום מתן צו ההפטר. הסיבה לכך היא כאמור האיזון בין האינטרסים של הנושים לאינטרס של החייב. האפשרות לבקשת פשיטת רגל מיטיבה עם החייב ומתן אפשרות בלתי מוגבלת של בקשות פשיטת רגל עלולה לפגוע באינטרסים של הנושים יתר על המידה.
המשמעות של סעיף 90א היא שבקשה לפשיטת רגל שנייה, החל ממתן צו ההפטר כאמור, יכולה להיות מוגשת רק על ידי נושים החוששים להברחת נכסים על ידי החייב. הסעיף שותק לגבי השאלה "מה דינה של בקשה שנייה להכרזה על פשיטת רגל, מקום שהבקשה הראשונה נדחתה". הפסיקה קובעת כי במקרים כאלה נדרש שינוי נסיבות חריג ונדרשת תשתית ראיות מוצקה. כמו כן, סביר להניח כי כאשר הבקשה הראשונה נדחתה כתוצאה מחוסר תום לב מצד החייב, הסיכויים להצלחה בסיבוב השני אינם גבוהים ובית המשפט ייעתר לבקשות כאלה רק במקרים חריגים במיוחד.
השופטת חני הורביץ', מבית המשפט המחוזי בחיפה, התייחסה לכך בכותבה: "חייב אשר מבקש להכריז עליו פעם נוספת כפושט רגל, לאחר שבעבר כבר נקבע כי האחרון ניצל את ההליך לרעה, צריך לשכנע את בית המשפט כי הנסיבות החדשות בעניינו הינן כה חריגות, עד כי יש בהם כדי לגבור על השיקול של דחיית הבקשה מחמת חוסר תום לב".
מה קורה כאשר מוגשת בקשה שנייה לפשיטת רגל?
סעיף 88 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי במידה וניתן צו כינוס לאחר בקשת פשיטת רגל שנייה, הנאמן בפשיטת הרגל הראשונה הופך להיות נושה בעל חוב בר-תביעה בכל הליך הקשור לפשיטת הרגל השנייה. כך למעשה נשמר האינטרס של הנושים בפשיטת הרגל הראשונה. במידה וניתנה הכרזת פשיטת רגל שנייה, סעיף 89 לפקודה קובע כי כל נכס אשר נרכש על ידי החייב לאחר ההכרזה על פשיטת הרגל הראשונה וטרם חולק לנושים יוקנה לנאמן בפשיטת הרגל השנייה. החוק אינו דורש להחזיר נכסים שכבר נפרעו על ידי הנושים בהליך פשיטת הרגל הראשון, שכן תהיה זו פגיעה בהסתמכות הנושים על הכספים שכבר קיבלו וסביר להניח כי כבר עשו בהם שימוש.
הנאמן בפשיטת הרגל הראשונה חייב לעכב כל נכס שנרכש לאחר ההכרזה הראשונה על פשיטת הרגל וטרם חולק לנושים, כבר מרגע היוודעו להגשת הבקשה לפשיטת הרגל השנייה. כלומר, במידה והנאמן יודע שהוגשה בקשה שנייה לפשיטת רגל, אסור לו למכור או לחלק נכסים שהגיעו לרשות פושט הרגל לאחר ההכרזה על פשיטת הרגל. עם מתן הכרזה על פשיטת הרגל השנייה, על הנאמן הראשון להעביר את כל הנכסים הללו לנאמן פשיטת הרגל השנייה, בניכוי הוצאותיו. כל נכס שהיה ברשות פושט הרגל עוד לפני הכרזת פשיטת הרגל הראשונה- נשאר בקופת פשיטת הרגל הראשונה.
לסיכום,
בקשה לפשיטת רגל שנייה יכול שתהיה מוגשת על ידי פושט הרגל, במידה ועברו חמש שנים מיום מתן צו ההפטר, או על ידי נושים נוספים. ברגע שניתן צו כינוס, על הנאמן בפשיטת הרגל הראשונה לעכב כל נכס אשר נרכש לאחר ההכרזה על פשיטת הרגל הראשונה וטרם חולק. עם ההכרזה על פשיטת הרגל השנייה, על הנאמן להעביר נכסים אלו לנאמן בפשיטת הרגל השנייה. במצב זה, הופך הנאמן הראשון לנושה של פושט הרגל בפשיטת הרגל השנייה. באמצעותו, נותרים הנושים המקוריים בפשיטת הרגל הראשונה- נושים גם לעניין פשיטת הרגל השנייה, מבלי להיאלץ לעבור את הפרוצדורה של בקשה אל מול הנאמן החדש. נדמה כי קופת פשיטת רגל שנייה עשויה להיות קטנה יותר מקופת פשיטת רגל ראשונה. על נושה לבחון את הנושא ולשקול האם להצטרף לפשיטת רגל קיימת כנושה מאוחר, או לנסות לפתוח בהליך פשיטת רגל נוסף.