צו הפטר
חייבים בהליכי פשיטת רגל שואפים לסיים את ההליכים בעניינם בקבלת צו הפטר. צו זה מהווה למעשה מחיקה של חובות החייב ומעניק לאחרון את האפשרות המיוחלת לעמוד על רגליו מבחינה כלכלית ולפתוח "דף חדש". צו זה ניתן לחייב על ידי בית המשפט המחוזי וזאת לאחר שהאחרון מוכיח כי הוא השיב לנושים את מלוא הסכום אשר היה ביכולתו לשלם.
עם קבלת ההפטר, מוסרות המגבלות אשר הוטלו על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל (לרבות הגבלות על כרטיסי האשראי, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה). הדרישה הבסיסית לשם קבלת צו זה הינה הוכחה כי החייב פעל לשם הסדרת חובותיו בתום לב. בית המשפט רשאי לקבוע את מידתו של צו ההפטר. דהיינו, בסמכותו לקבוע כי ההפטר יהיה מותנה, חלקי או מלא. קביעה זו מתבססת על נסיבות המקרה הספציפיות ועל התנהלותו של החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל. כפי שצוין לעיל, ישנם מספר סוגי הפטר.
הפטר חלוט
ההפטר אשר אליו שואפים כל החייבים הינו הפטר חלוט. מדובר אפוא בצו הפטר אשר מעניק לחייב פטור מוחלט ומלא מכל חובותיו והאחרון יכול "לשים את צרותיו מאחור ולהביט קדימה". בקשה לשם קבלת צו הפטר חלוט יכולה להיות מוגשת על ידי החייב בסמוך לאחר קיומה של אסיפת הנושים וההכרזה על האחרון כפושט רגל. לא ניתן להגיש בקשה כגון דא בטרם חלפו שישה חודשים מעת מתן צו כינוס הנכסים. עם הגשת הבקשה למתן צו הפטר חלוט, בית המשפט המחוזי בוחן את תום ליבו והתנהלותו של החייב ומבקש לבדוק האם המבקש באמת מעוניין לפתוח בחייו בתקופה חדשה. בית המשפט רשאי, כפי שצוין, לקבל או לדחות את הבקשה.
הפטר מותנה
הפטר מותנה מהווה למעשה מצב ביניים אשר במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט רק לאחר קיומו של הליך נוסף. לדוגמא, הפטר יכול להיות מותנה בתשלום של כלל החובות על בסיס מסוגלתו הפיננסית של החייב. על פי רוב, הפטר מותנה קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט רק במידה והוא יעמוד בצו תשלומים לנושים אשר יוטל עליו במסגרת הסכם אשר נחתם עם האחרונים באסיפת הנושים. עמידה בנטל האמור תזכה את החייב בהפטר חלוט.
הפטר חלקי
הפטר חלקי הינו צו הפטר אשר שכיחותו פחותה במחוזתינו. מדובר בצו אשר ניתן לחייב כאשר נקבע שהאחרון התנהל בתום לב רק בנוגע לחלק מחובותיו (ורק אל מול נושים מסוימים). עסקינן אפוא בהפטר אשר איננו נפוץ וזאת משום שעל פי רוב, די בהתנהלות בחוסר תום לב כלפי נושים מסוימים כדי לדחות את בקשתו של החייב להפטר. במידה ובית המשפט החליט כי יש לתת לחייב הפטר חלקי, האחרון יזכה לפטור מחלק חובותיו ואילו בנוגע לחובות האחרים ימשכו הליכי פשיטת הרגל באופן נפרד.
השיקולים מאחורי צו הפטר
כאשר מונחת לפתחו של בית המשפט בקשה למתן צו הפטר, בית המשפט מתייחס לעיקרון אשר מקופל בהפטר והוא "הכרה באינטרס של פושט הרגל כאשר זה נקלע לחובות בתום לב והוא מצוי במצב שהוא איננו מסוגל לפרוע אותם". בית המשפט העליון התייחס לכך בפסיקתו בע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי בקובעו כי "חברה מתוקנת רואה ערך חשוב ביותר בגאולת חייבים מהשתעבדות מתמשכת לחובותיהם, עד אין קץ, ובהושטת גלגל הצלה לעברם". עם זאת, אל מול השיקולים החברתיים במתן ההפטר, בית המשפט מכיר בכך שיש בצו זה משום פגיעה בזכות הקניין של הנושים (שכן אלה לא יוכלו להיפרע מלוא חובם). אי לכך, מוטלת על בית המשפט מלאכת איזון בין האינטרסים השונים. מחד, זכותו של החייב להתקיים בכבוד כאשר הוא פעל בתום לב להסדרת חובותיו. מאידך, זכות הקניין של הנושים אשר הינה זכות חוקתית ממעלה ראשונה במשטר הדמוקרטי. השיקולים אשר נבחנים במקרים כגון דא הינם:
עם קבלת ההפטר, מוסרות המגבלות אשר הוטלו על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל (לרבות הגבלות על כרטיסי האשראי, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה). הדרישה הבסיסית לשם קבלת צו זה הינה הוכחה כי החייב פעל לשם הסדרת חובותיו בתום לב. בית המשפט רשאי לקבוע את מידתו של צו ההפטר. דהיינו, בסמכותו לקבוע כי ההפטר יהיה מותנה, חלקי או מלא. קביעה זו מתבססת על נסיבות המקרה הספציפיות ועל התנהלותו של החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל. כפי שצוין לעיל, ישנם מספר סוגי הפטר.
הפטר חלוט
ההפטר אשר אליו שואפים כל החייבים הינו הפטר חלוט. מדובר אפוא בצו הפטר אשר מעניק לחייב פטור מוחלט ומלא מכל חובותיו והאחרון יכול "לשים את צרותיו מאחור ולהביט קדימה". בקשה לשם קבלת צו הפטר חלוט יכולה להיות מוגשת על ידי החייב בסמוך לאחר קיומה של אסיפת הנושים וההכרזה על האחרון כפושט רגל. לא ניתן להגיש בקשה כגון דא בטרם חלפו שישה חודשים מעת מתן צו כינוס הנכסים. עם הגשת הבקשה למתן צו הפטר חלוט, בית המשפט המחוזי בוחן את תום ליבו והתנהלותו של החייב ומבקש לבדוק האם המבקש באמת מעוניין לפתוח בחייו בתקופה חדשה. בית המשפט רשאי, כפי שצוין, לקבל או לדחות את הבקשה.
הפטר מותנה
הפטר מותנה מהווה למעשה מצב ביניים אשר במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט רק לאחר קיומו של הליך נוסף. לדוגמא, הפטר יכול להיות מותנה בתשלום של כלל החובות על בסיס מסוגלתו הפיננסית של החייב. על פי רוב, הפטר מותנה קובע כי החייב יקבל הפטר חלוט רק במידה והוא יעמוד בצו תשלומים לנושים אשר יוטל עליו במסגרת הסכם אשר נחתם עם האחרונים באסיפת הנושים. עמידה בנטל האמור תזכה את החייב בהפטר חלוט.
הפטר חלקי
הפטר חלקי הינו צו הפטר אשר שכיחותו פחותה במחוזתינו. מדובר בצו אשר ניתן לחייב כאשר נקבע שהאחרון התנהל בתום לב רק בנוגע לחלק מחובותיו (ורק אל מול נושים מסוימים). עסקינן אפוא בהפטר אשר איננו נפוץ וזאת משום שעל פי רוב, די בהתנהלות בחוסר תום לב כלפי נושים מסוימים כדי לדחות את בקשתו של החייב להפטר. במידה ובית המשפט החליט כי יש לתת לחייב הפטר חלקי, האחרון יזכה לפטור מחלק חובותיו ואילו בנוגע לחובות האחרים ימשכו הליכי פשיטת הרגל באופן נפרד.
השיקולים מאחורי צו הפטר
כאשר מונחת לפתחו של בית המשפט בקשה למתן צו הפטר, בית המשפט מתייחס לעיקרון אשר מקופל בהפטר והוא "הכרה באינטרס של פושט הרגל כאשר זה נקלע לחובות בתום לב והוא מצוי במצב שהוא איננו מסוגל לפרוע אותם". בית המשפט העליון התייחס לכך בפסיקתו בע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי בקובעו כי "חברה מתוקנת רואה ערך חשוב ביותר בגאולת חייבים מהשתעבדות מתמשכת לחובותיהם, עד אין קץ, ובהושטת גלגל הצלה לעברם". עם זאת, אל מול השיקולים החברתיים במתן ההפטר, בית המשפט מכיר בכך שיש בצו זה משום פגיעה בזכות הקניין של הנושים (שכן אלה לא יוכלו להיפרע מלוא חובם). אי לכך, מוטלת על בית המשפט מלאכת איזון בין האינטרסים השונים. מחד, זכותו של החייב להתקיים בכבוד כאשר הוא פעל בתום לב להסדרת חובותיו. מאידך, זכות הקניין של הנושים אשר הינה זכות חוקתית ממעלה ראשונה במשטר הדמוקרטי. השיקולים אשר נבחנים במקרים כגון דא הינם:
- התנהלותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל.
- תסקיר אשר הוגש בעניינו של החייב על ידי כונס הנכסים הרשמי.
- עמדתם של הנושים.
- התועלת אשר צפויה לנושים מהימשכות הליכי פשיטת הרגל.
- עמדתו של הנאמן.